מ"ג תהלים יד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים יד · ז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֢ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
  בְּשׁ֣וּב יְ֭הֹוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ
  יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי יתן" - אז יקרב היום שיתן מציון ישועת ישראל ואז יגל יעקב ישמח ישראל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מי יתן מציון ישועת ישראל", כשתהיה התשועה ע"י ה' השוכן בציון אז "יגל יעקב", כי בזה יתקדש שם ה' לעיני הגוים, ובאשר בזה ראה ברוה"ק את העתיד מה שיהיה מנס סנחריב שתהיה התשועה מציון וה' שב שבות עמו אז, תקנוהו שנית על נס סנחריב כמו שיתבאר בסימן נ"ג:

ביאור המילות

"בשוב שבות". הוא השבת המדרגה או המנוחה וההשקט, כמו שכללתי בירמיה (סי' ל' ג') ששוב בקל אם הוא יוצא מורה כן:

"יגל יעקב ישמח ישראל". ישראל הם הגדולים ויעקב הם ההמון כמ"ש (ישעיה ז' ולקמן כ"ב כ"ד, ע"ח ה', כ"א ב', ק"ה י', כ"ג, קי"ד א', קמ"ז י"ט), וגילה בא על דבר מתחדש, ושמחה מורה השמחה התמידית, וישראל להם אין זה דבר חדש כי היו בטוחים ומצפים תמיד לישועת ה', וליעקב שלא בטחו כל כך יהיה זה דבר חדש שיפול עליו פעל גילה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יגל" - אז ישמחו כי הצליחו בעצתם לחסות בה' ובעל כרחם יודו העכו"ם להם

"בשוב" - בעת אשר ישקיט ה' את בני השבים ר"ל שיהיה ניכר לכל אשר ה' השקיטם

"מי יתן" - הלואי שתבוא מהרה תשועת ישראל מהשוכן בציון

מצודת ציון

"בשוב" - ענין ההשקט כמו בשובה ונחת (ישעיהו לשון)

"שבות" - מלשון שבי