מצודות על תהלים יד
<< · מצודות על תהלים · יד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"התעיבו עלילה" - עשו מעשים תעובים ואין בהם מי שיעשה טוב
"השחיתו" - הוא ועמו ואמר הכל בלשון עבר כי במראה הנבואה רואה כאילו כבר עשויה
"אמר נבל" - נבוכדנצר המחריב את בית המקדש אמר בלבו אין אלהים הכל לפי המקרה
מצודת ציון
"נבל" - אדם פחות ושפל
"עלילה" - פעולהפסוק ב
מצודת דוד
"את אלהים" - ר"ל לדעת שיש אלהים שופטים
"דורש" - להיות דורש וחוקר
"היש משכיל" - למחות בדבר
"השקיף" - לראות במעשה העם ההוא
מצודת ציון
"השקיף" - ענין הבטהפסוק ג
מצודת דוד
"יחדיו" - כולם יחד קלקלו מעשיהם
"הכל סר" - כולם סרו מדרך הטובה
מצודת ציון
"נאלחו" - נבאשו כמו נתעב ונאלח (איוב ט"ו)
"גם" - הוא כענין אפילופסוק ד
מצודת דוד
"הלא" - ר"ל איך יאמרו אין אלהים הלא יש לדעת לפועלי האון שמה שאכלו את עמי כמו שאוכל את הלחם הוא בעבור אשר עמי לא קראו לה'פסוק ה
מצודת דוד
"כי אלהים" - הפחד ההוא היה על כי ה' היה בהדור ההוא שהיה דור צדיק אבל בימי נבוכדנאצר היו רשעים ולמה לא עזרם ה' אבל אין דבר נופל במקרה
"שם" - שהרי שם בירושלים עצמה בעת בוא עליה סנחריב הלא פחדו שם פחד כי נפלו פגרים מתים וארז"ל שנבוכדנאצר עצמו היה עמהם והיה מאותם שנשתיירופסוק ו
מצודת דוד
"עצת עני" - אתם מביישים עצת עם עני שאומר בעצתו אשר ה' מחסהו כי תכחשו לומר אין אלהיםפסוק ז
מצודת דוד
"יגל" - אז ישמחו כי הצליחו בעצתם לחסות בה' ובעל כרחם יודו העכו"ם להם
"בשוב" - בעת אשר ישקיט ה' את בני השבים ר"ל שיהיה ניכר לכל אשר ה' השקיטם
"מי יתן" - הלואי שתבוא מהרה תשועת ישראל מהשוכן בציון
מצודת ציון
"בשוב" - ענין ההשקט כמו בשובה ונחת (ישעיהו לשון)
"שבות" - מלשון שבי
<< · מצודות על תהלים · יד · >>