מ"ג תהלים יד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים יד · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד
אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים
  הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה
    אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמר נבל בלבו וגו'" - שני מזמורים אמר דוד בספר זה בענין א' הראשון על נבוכדנצר והשני (לקמן נג) על טיטוס הרשע זה נתנבא על נבוכדנצר שעתיד ליכנס להיכל ולהחריבו ואין א' מכל חיילותיו מוחה בידו

"אין אלהים" - ואעלה על במתי עב (ישעיהו יד)

"השחיתו התעיבו עלילה" - מעללים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למנצח לדוד", מזמור זה הוכפל בספר זה (סימן נ"ג), עם קצת שינוי, והתבאר אצלי, שמזמור זה אמרו דוד על נס שנעשה לו שנצול מאויב שהרע והצר לישראל, וכאשר בא נס סנחריב בימי חזקיה ראו שמזמור זה טוב להודות בו גם על נס זה ותקנוהו עם הוספה קצת ויחסוהו לדוד כי הוא תקנו, ובזה נבא אל הבאור.

"אמר נבל בלבו אין אלהים" שהמלך שבא עליו הכחיש מציאות ה', כמו שגם סנחריב כחש בה' ושלח לגדף אלהים חיים, וגם "השחיתו והתעיבו עלילה", שכל חילו כולם השחיתו מעשיהם לעשות רעות ותועבות, עד "שאין עושה טוב" אפילו טוב נימוסי חסד או רחמים, ובאשר נמצא ביניהם איש אחד שהיה נראה שמאמין בה' ונותן לו כבוד (כמו שהיה במחנה סנחריב שאמרו חז"ל שנ"נ נתן כבוד לה' ורץ אחר השליח ששלח מרודך בלאדן שהקדים שמו של חזקיהו לשמו של הקב"ה ובעבור זה נשארו ממחנה סנחריב הוא ועוד עשרה אנשים עמו כמ"ש חז"ל), בל תאמר שאלה יש להם זכות, עז"א.

ביאור המילות

"השחיתו התעיבו עלילה". הפעולות ששרשם מתכונות ומדות הנפש נקראים עלילות. כמ"ש בכ"מ, ועלילות שיפעלו לבלע ולהשחית לבני אדם ברצח וחמס הם עלילות נשחתות. ועלילות לתאוות מגונות עריות ותועבות, הם עלילות מתועבות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התעיבו עלילה" - עשו מעשים תעובים ואין בהם מי שיעשה טוב

"השחיתו" - הוא ועמו ואמר הכל בלשון עבר כי במראה הנבואה רואה כאילו כבר עשויה

"אמר נבל" - נבוכדנצר המחריב את בית המקדש אמר בלבו אין אלהים הכל לפי המקרה

מצודת ציון

"נבל" - אדם פחות ושפל

"עלילה" - פעולה