לדלג לתוכן

מ"ג תהלים ה י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · ה · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י אֵ֪ין בְּפִ֡יהוּ נְכוֹנָה֮
  קִרְבָּ֢ם הַ֫וּ֥וֹת
קֶֽבֶר־פָּת֥וּחַ גְּרֹנָ֑ם
  לְ֝שׁוֹנָ֗ם יַחֲלִיקֽוּן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אין בפיהו נכונה" - נראים כאוהבים והם אויבים

"קרבם הוות" - מחשבותם מרמה

"קבר פתוח גרונם" - לבלוע יגיע אחרים כקבר הבולע את הגוף

"יחליקון" - דברי חלקלקות

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי אין בפיהו - בפי כל אחד מהם כמו: מבכה על בניה מאנה להנחם כי איננו. ונכונה תואר למלה, או דברה וככה יענה עזות ומאכלו בריאה.

קרבם - הוא הלב הנסתר.

הוות - מגזרה הוה להם למלך כי יחשבו מחשבות רעות, אולי תהיינה ותקומנה.

קבר פתוח - אסון מיד.

יחליקון - מגזרת איש חלק והכל מגזרת חלק כחלק בעבור היות החלקים שוים.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי אין בפיהו נכונה הוא טעם למה שאמר למען שוררי, כי הם אנשים שאין בפי אחד מהם נכונה אלא מראים עצמם בפיהם כאוהבים.


קרבם הוות כלומר: רעות חושבים בלבם.


קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון: כי מי שלא ישמר מהם וישמע אותם כשיחליקו לשונם ומדברים חלקות ונראים כאוהבים יפול בקברם, והוא מחשבת לבם, שהיא לרע.

וכנה הדברים לגרון, כמו רוממות אל בגרונם (תהלים קמט ו), כי מקצת האותיות יאמרו בגרון.

גם כל הדבור תחלתו מהגרון, כי הקול יוצא מהגרון ויגרום הדבור לפה.

גם לפי שהגרון פתוח אל הקרבים שדמה אותם לקבר אמר: גרונם.

ומלת נכונה תואר לנקבה, והמתואר חסר ופירושה: אמרה או דברה; וכן מאכלו בראה (חבקוק א טז) ; כעדר הקלובות (שיר ד ב) ; יענה עזות (משלי יח כג), והדומים להם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נכונה" - מלשון נכון וישר

"קרבם" - תוך לבם

"הוות" - שבר כמו עד יעבור הוות (לקמן נ"ז)

"גרונם" - צוארם כמו קרא בגרון (ישעיהו נ"ח)

"יחליקון" - ענין דברים רכים 

מצודת דוד

"קרבם" - בקרב לבם חושבים הוות לשבר אותי וגרונם כקבר פתוח כי שואפים לבלעני כקבר הבולע את המת ובלשונם ידברו חלקלקות ואינם יוצאין מן הלב

"כי אין בפיהו" - אין בפה אחד מהם נכונים נראים כאוהבים והמה לאויבים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי", מבאר מ"ש למען שוררי, כי שוררי אלה "אין בפיהו נכונה", הפה מציין תמיד הדבור החיצוני, והלשון מציין הדבור הפנימי המדובר בעצה והשכל, ושורריו אלה בפיהם החיצוני ידברו אתו טובות, אבל בלשונם לשון רמיה וחלק יכוננו להשחיתו, ומצד זה אמר כי הטוב הנראה בפיהם ודבורם החיצוני אין בפיהו נכונה, כי "לשונם יחליקון" בחלקת לשון והוצאת דבה, ומצייר כאילו קרבם הוא השאול והאבדון, כמ"ש "קרבם הוות וגרונם הוא הקבר הפתוח", שבו ירד המת טרם רדתו שאולה, ולשונם הוא מקום חשך וחלקלקות שבו יחליק ההולך עליו ויפול אל הבור והקבר, עד שהבא על לשונם יחלק ויפול אל גרונם שהוא הבור והקבר, ומשם אל קרבם ששם ההות והשבר שאול ואבדון, והיא מליצה עמוקה על רוע מחשבותיהם ונכליהם, ולכן.

ביאור המילות

"בפיהו, לשונם" הלשון הוא פנימי מן הפה, וכשיבא לרעה מציין לשון מרמה וחלק בערמות ותחבולות, "נכונה". חסר המתואר:
 

<< · מ"ג תהלים · ה · י · >>