מ"ג שמות כז כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא מִבַּרָא לְפָרוּכְתָּא דְּעַל סָהֲדוּתָא יַסְדַּר יָתֵיהּ אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי מֵרַמְשָׁא עַד צַפְרָא קֳדָם יְיָ קְיָם עָלַם לְדָרֵיהוֹן מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
ירושלמי (יונתן): | בְּמַשְׁכַּן זִימְנָא מִבָּרָא לְפַרְגוֹדָא דְעַל סַהֲדוּתָא יְסַדֵּר יָתֵיהּ אַהֲרן וּבְנוֹי מִן רַמְשָׁא עַד צַפְרָא קֳדָם יְיָ קְיַים עֲלָם לְדָרֵיהוֹן מִן בְּנֵי יִשְרָאֵל: |
רש"י
[טו] ושיעורו חכמים כו'. אף על גב דאין שיעור לדבר, דאם הפתילות דקים מאד - אין צריך חצי לוג, ואם הפתילות גסות יותר מדאי - לא סגי בשעור הזה (קושית הרא"ם), מכל מקום שיעור הפתילות עד שהם יפים לאורה, שאם הפתילות דקים יותר מדאי אינם מאירים, ואם הם גסה יותר מדאי אינם מאירים גם כן מפני עובי הפתילה שנעשה פחם לשם, ואינו מאיר, כאשר נראה לעינים, ולפיכך לא היה צריך שיעור הפתילה רק כאשר הוא טוב לאור:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •