מ"ג שמות כז יח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֹ֣רֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרֹ֣חַב ׀ חֲמִשִּׁ֣ים בַּחֲמִשִּׁ֗ים וְקֹמָ֛ה חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אוּרְכָּא דְּדָרְתָא מְאָה אַמִּין וּפוּתְיָא חַמְשִׁין בְּחַמְשִׁין וְרוּמָא חֲמֵישׁ אַמִּין דְּבוּץ שְׁזִיר וְסָמְכֵיהוֹן דִּנְחָשָׁא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אוּרְכָּא דְדַרְתָּא מְאָה אַמִּין וּפוּתְיָא חַמְשִׁין לְמַעַרְבָא וְחַמְשִׁין לְמַדִינְחָא וְרוּמָא חֲמֵשׁ אַמִּין דְּבוּץ שְׁזִיר וְחוּמְרֵיהוֹן דִּנְחָשָׁא: |
רש"י
"ורחב חמשים בחמשים" - חצר שבמזרח היתה מרובעת חמשים על חמשים שהמשכן ארכו שלשים ורחבו עשר העמיד מזרח פתחו בשפת נ' החיצונים של אורך החצר נמצא כלו בחמשים הפנימים וכלה ארכו לסוף ל' נמצאו כ' אמה ריוח לאחוריו בין הקלעים שבמערב ליריעות של אחורי המשכן ורוחב המשכן עשר אמות באמצע רוחב החצר נמצאו לו עשרים אמה ריוח לצפון ולדרום מן קלעי החצר ליריעות המשכן וכן למערב וחמשים על חמשים חצר לפניו (עירובין כג)
"וקומה חמש אמות" - גובה מחיצות החצר והוא רוחב הקלעים
"ואדניהם נחשת" - להביא אדני המסך שלא תאמר לא נאמרו אדני נחשת אלא לעמודי הקלעים אבל אדני המסך של מין אחר היו כך נראה בעיני שלכך חזר ושנאן
ודבר זה בודאי לא יתכן, שאם כן היה צריך שיהיו הקלעים של חצר בדרום ק"ב אמה, והקלעים שבצפון ק"ב אמה, והקלעים במערב נ"ב אמה, וזה הפך הכתוב, שלא היו הקלעים של חצר בדרום רק ק' אמה (פסוק ט), ושל צפון ק' אמה (פסוק יא), ובמערב נ' אמה (פסוק יב), ובמזרח היו הקלעים של כתף האחד ט"ו אמה (פסוק יד), ושל כתף השני ט"ו אמה (פסוק טו), ושל פתח כ' אמה (פסוק טז), ואיך אפשר לומר שהיה אורך החצר לצפון ולדרום ק"ב אמה עם העמודים, ושבמזרח ושבמערב נ"ב אמה, שלפי זה היה צריך לומר שהקלעים היו מאה אמה ושנים:
אלא אם תאמר שאין העמוד של מקצוע היה עליו קלעים כלל, אלא היה בלא קלעים, ולמה היה זה שהיה בלא קלעים. ואם תאמר בשביל כך לא היו קלעים עליהם מפני שלא היו קלעים אלא מה שהוא אורך החצר לפנים מן העמודים, וזהו מאה בלבד, ולא ק"ב אמה, שזה הוא עם העמודים, ולפיכך לא היו [על] עמוד המקצוע קלעים עליו כלל, זה לא יתכן, דאם כן למה לא יהיה הקלעים פרוסים בפנים גם כן, שאז לא היה צריך רק ק' אמה, אבל השתא שהיה הקלעים פרוסים מבחוץ לעמודים, אם כן היה צריך ק"ב אמה. ואם יאמר בשביל שהיה שם עמוד אין צריך קלעים, דאין צריך קלעים רק במקום שאין עמוד, אבל במקום שיש עמודים אין צריך, דאם כן אצל הפתח לא היה צריך מסך כ' אמה, דהרי היה שם עמוד, ולא היה צריך לקלעים, וכן בקלעים של כתף לא היה צריך ט"ו אמה, שהרי היה שם עמוד, ולא היה צריך לקלעים:
אבל עיקר הפירוש שהעמודים של חצר בכלל מאה אמה של חצר, ולא היה בחצר עם העמודים רק מאה. והא דקאמר דהיו עשרים אמה בין הקלעים ובין היריעות שאחורי המשכן, היינו שגם עובי הקרשים בכלל זה, דהרי עובי הקרשים אינם מן אוהל מועד, ולפיכך היריעות שאחורי המשכן הם מתחילין מיד אחר חלל המשכן, כשהם מתחילים להיותם נוטים על הקרשים, זה נקרא אחורי המשכן':
[ו] להביא אדני המסך. דאם לא כן הרי כבר כתיב (פסוק יז) "כל עמודי החצר וגו' [ואדניהם נחושת]", אלא להביא עמודי מסך, שאינם בכלל "עמודי החצר", כי החצר נקרא בלא הפתח, והוצרך לרבות עמודי המסך בפני עצמם. ולפי דעתי אין צריך לזה, כי הכתוב בא להגיד כי היה שש משזר חמש אמות קומה, ונוסף עליו האדנים של נחשת, חוץ מן חמש אמות של קלעים. וכן פירוש הכתוב; "וקומה חמש אמות שש משזר", וגם "אדניהם נחשת" נוסף על הקומה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים – חָצֵר שֶׁבַּמִּזְרָח הָיְתָה מְרֻבַּעַת חֲמִשִּׁים עַל חֲמִשִּׁים. שֶׁהַמִּשְׁכָּן אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר; הֶעֱמִיד מִזְרַח פִּתְחוֹ בִּשְׂפַת חֲמִשִּׁים הַחִיצוֹנִים שֶׁל אֹרֶךְ הֶחָצֵר, נִמְצָא כְּלוּ בַּחֲמִשִּׁים הַפְּנִימִים, וְכָלֶה אָרְכּוֹ לְסוֹף שְׁלֹשִׁים. נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים אַמָּה רֶוַּח לַאֲחוֹרָיו בֵּין הַקְּלָעִים שֶׁבַּמַּעֲרָב לַיְּרִיעוֹת שֶׁל אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן. וְרֹחַב הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת בְּאֶמְצַע רֹחַב הֶחָצֵר, נִמְצְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה רֶוַּח לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם מִן קַלְעֵי הֶחָצֵר לִירִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְכֵן לַמַּעֲרָב; וַחֲמִשִּׁים עַל חֲמִשִּׁים חָצֵר לְפָנָיו (עירובין כ"ג ע"ב).
וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת – גֹּבַהּ מְחִצּוֹת הֶחָצֵר, וְהוּא רֹחַב הַקְּלָעִים.
וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת – לְהָבִיא אַדְנֵי הַמָּסָךְ. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לֹא נֶאֶמְרוּ אַדְנֵי נְחֹשֶׁת אֶלָּא לְעַמּוּדֵי הַקְּלָעִים, אֲבָל אַדְנֵי הַמָּסָךְ שֶׁל מִין אַחֵר הָיוּ; כָּךְ נִרְאֶה בְּעֵינַי, שֶׁלְּכָךְ חָזַר וּשְׁנָאָן.
רשב"ם
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
חמשים על חמשים, היל"ל ורוחב נ' על נ' ואינה שאלה כי פירושו שבחמשים אמה הראשונים יהיה רוחב החצר חמשים, כי אחר חמשים הראשונים יתחיל המשכן וימעט את רוחב החצר עשר אמה ולא יהיה לו עוד רוחב חמשים, ומזה ידענו שהמשכן התחיל בקצה החמשים השניים, ועיין ברש"י שאח"כ יצא החצר סביב המשכן עשרים אמה בצד צפון ודרום ומערב, ופי' מן חלל המשכן, כי עובי הקרשים נחשבו אל עשרים אמה של חצר, וכן פירש רש"י בעירובין שם שעובי הקרשים מיעט אמה מכל צד, וכן מבואר בברייתא דמדות ודמ"ה, ולשון רש"י פה שכתב בין הקלעים ליריעות אינו מדוקדק. וקומה חמש אמות גובה מחיצות החצר והוא רוחב הקלעים [רש"י] והוא לר' יהודה ולר' יוסי פי' קומתם מעל גובה המשכן והמזבח, והיה גובה הקלעים ט"ו אמה, ובפרשת ויקהל אמר ומסך שער החצר וכו' וקומה ברוחב חמש אמות לעומת קלעי החצר, ושם מדבר מן מסך השער ומודיע לר' יוסי שמסך השער היה גבהו עשרים אמה, ופי' שקומה של המסך היה חמש אמות גבוה יותר מן קלעי החצר שהיה גבהן ט"ו אמה, ופי' לעומת שאם נעריכהו לעומת קלעי החצר שבצדו היה
קומתו יותר מהם חמש אמה, ולר' יהודה פירושו כפשוטו שגם קומת מסך שער החצר היה רק חמש אמות כמדת יתר קלעי החצר. ועיין עירובין (דף ב' ע"ב) וזבחים (דף ס'):