מ"ג שמות כה ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אַבְנֵי בוּרְלָא וְאַבְנֵי אַשְׁלָמוּתָא לְשַׁקָּעָא בְּאֵיפוֹדָא וּבְחוּשְׁנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מַרְגַלְיַין דְּבוּרְלִין הִינוּן מַרְגַלְיַין דְּאַשְׁלֵמוּתָא לְמַכְנְשָׁא וּלְמִקְבְּעָא בְּאֵיפוֹדָא וּבְחוּשְׁנָא: |
רש"י
"מלאים" - על שם שעושין להם בזהב מושב כמין גומא ונותנין האבן שם למלאות הגומא קרויים אבני מלואים ומקום המושב קרוי משבצות
"לאפד ולחשן" - אבני השהם לאפוד ואבני המלואים לחשן וחשן ואפוד מפורשים בואתה תצוה והם מיני תכשיט
מפרשי רש"י
אמנם קשיא לי על פירוש רש"י, דאם פירוש "ומלאת" (להלן כח, יז) היינו שימלא את המשבצות, והרי עדיין לא הוזכרו המשבצות כלל, והוי ליה להקדים המשבצות ולכתוב אחר כך "ומלאת בו", דהא היה ממלא המשבצות. ולפי דרכו של רש"י שפירש לשון "מלואים" שממלא, דבר אחר יש לפרש יותר, "מלואים" שהיה ממלא את כל השטח מן החושן מן האבנים, ומפני כך נקראו "אבני מלואים" למלאות את שטח החושן. והשתא יתורץ הכל, ואבני שוהם לא היו ממלאים כל שטח האפוד, לא נקראו "מלואים". ואתי שפיר הלשון "ומלאת בו ארבעה טורי אבן", רוצה לומר שימלאו בו את השטח מארבעה טורים:
ואני אומר שנקראו "אבני מילואים" לפי שהאבן משלים את התכשיט, כי האדם עושה טבעת וקובע בו אבן להשלים צורתו, כי על ידו יושלם התכשיט. לכך אמרו (להלן כח, יז) "ומלאת בו", פירושו להשלים אותו. וזהו שתרגם אונקלוס (כאן) 'אבני אשלמותא', לפי שהם משלימים את התכשיט. והאפוד לא היה תכשיט, אלא מלבוש, לא כתב בו השלמה, אבל בחושן שהוא תכשיט, שייך בו השלמה ומלוי, כשקובע בו דבר - נקרא השלמה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִלֻּאִים – עַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין לָהֶם בַּזָּהָב מוֹשָׁב כְּמִין גּוּמָא, וְנוֹתְנִין הָאֶבֶן שָׁם לְמַלֹּאת הַגּוּמָא, קְרוּיִים "אַבְנֵי מִלּוּאִים". וּמְקוֹם הַמּוֹשָׁב קָרוּי "מִשְׁבֶּצֶת".
לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן – אַבְנֵי הַשֹּׁהַם לָאֵפוֹד, וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים לַחֹשֶׁן. וְחֹשֶׁן וְאֵפוֹד מְפֹרָשִׁים בִּ"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (להלן לח,ו-ל), וְהֵם מִינֵי תַכְשִׁיט.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד נראה לומר על פי מה שאמרו ביומא פרק בא לו (ס"ט א) שבגדי כהונה מותרים ליהנות מהם ומשמע שאין מועלין בהם. ושוב ראיתי לרמב"ם שכתב כן בפ"ה מהלכות מעילה, ולפי זה בגדי כהונה אינם בהשואה עם כלי המשכן ועבודתו שכולן קדושתן למעלה מבגדי כהונה ומועלין בהם ומעתה בדין הוא לסדר באחרונה אבני שהם ואבני מלואים אחר כל הי"א דברים לצד שכל י"א הדברים כולם הם צורכי המשכן ועבודתו מה שאין כן האבנים שאינם אלא לבגדי כהונה, והגם שבהי"א דברים יש גם כן בקצת מהם שהם לצורכי בגדי כהונה אף על פי כן אין לך מין ומין מהי"א שאין בו צורכי משכן ועבודתו מה שאין כן האבנים שאינם אלא לבגדי כהונה. עוד נראה על פי דבריהם ז"ל שאמרו ביומא (דף עה.) שהעננים היו מביאים את אבני השוהם וכו' אם כן משלחן גבוה היו מביאים בלא טורח ויגיעה ולא חסרון כיס אשר על כרחו סדר נדבתם אחר כל הנדבות שמביאין מכיסם ועל ידי טורח: