מ"ג שמות יד טו
<< · מ"ג שמות יד · טו · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה קַבֵּילִית צְלוֹתָךְ מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִטְּלוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לָמָה אַנְתְּ קָאֵי וּמַצְלֵי קֳדָמַי הָא צְלוֹתְהוֹן דְּעַמִּי קַדְמַת לְדִידָךְ מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִטְלוּן: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר מֵימְרָא דַיְיָ לְמשֶׁה עַד אֵימַת אַתְּ קָאִים וּמַצְלֵי קֳדָמַי שְׁמִיעָא הִיא צְלוֹתָךְ קֳדָמַי בְּרַם צְלוֹתְהוֹן דְּעַמִּי קַדְמַת לְדִידָךְ מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִטְלוּן: |
רש"י (כל הפרק)
"מה תצעק אלי" - למדנו שהי' משה עומד ומתפלל אמר לו הקב"ה לא עת עתה להאריך בתפלה שישראל נתונין בצרה ד"א מה תצעק אלי עלי הדבר תלוי ולא עליך כמו שנאמר להלן (ישעיהו מה) על בני ועל פועל ידי תצוני
"דבר אל בני ישראל ויסעו" - (מכילתא) אין להם אלא ליסע שאין הים עומד בפניהם כדאי זכות אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי ויצאו לקרוע להם היםאבן עזרא (כל הפרק)
"מה תצעק" - יש אומרים (ראו רש"י), כי משה היה צועק אל ה'. וזה איננו נכון, כי כבר דיבר לו (שמות יד ד): "ואכבדה בפרעה".
רק נאמר על משה, שהוא כנגד כל ישראל, בעבור שצעקו בני ישראל אל ה'.
"וייסעו" - מעט מעט, עד שיגיעו לשפת הים.רמב"ן (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
"מה תצעק אליי" - כי אמנם הוא היה בכלל ויצעקו בני ישראל אל ה'. אמנם, צעקת משה לא היתה מיראת פרעה וחילו, כי כבר הגיל לישראל את מפלת המצרים ומיתתם באמרו (שמות יד יג): "לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, ה' יילחם לכם", אבל היתה צעקתו על שרי ישראל, שהעיזו פניהם באמרם (שמות יד יא): "המבלי אין קברים", וחשב בשביל זה שלא ישמעו לו להיכנס בים, לפיכך אמר לו "מה תצעק אליי כזה? כי אמנם אתה חושד בכשרים!".
"דבר אל בני ישראל וייסעו" - ולא ימרו את פיך.
