מ"ג שמות ט כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות ט · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לְחוֹד בְּאַרְעָא דְּגֹשֶׁן דְּתַמָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָא הֲוָה בַרְדָּא׃
ירושלמי (יונתן):
לְחוֹד בְּאַרְעָא דְגשֶׁן דְתַמָן בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא הֲוָה בַרְדָא:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל" - בעבור שנטה ידו על השמים והוריד הברד היה ראוי שירד גם על ארץ גשן שהאויר שלה ושל ארץ מצרים אחד הוא ולכן פירש הכתוב שניצל אויר ארץ גשן בעבור ששם בני ישראל

<< · מ"ג שמות · ט · כו · >>