מ"ג שמואל ב יז ח
<< · מ"ג שמואל ב · יז · ח · >>
כתיב:
ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם.
מנוקד:
וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת הָעָם.
עם טעמים:
וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁ֗י אַתָּ֣ה יָ֠דַ֠עְתָּ אֶת־אָבִ֨יךָ וְאֶת־אֲנָשָׁ֜יו כִּ֧י גִבֹּרִ֣ים הֵ֗מָּה וּמָרֵ֥י נֶ֙פֶשׁ֙ הֵ֔מָּה כְּדֹ֥ב שַׁכּ֖וּל בַּשָּׂדֶ֑ה וְאָבִ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א יָלִ֖ין אֶת־הָעָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שכול" - מי שבניו אבודים קרוי שכול כמו (שם מג יד) כאשר שכלתי שכלתי
מצודת דוד
"ואביך איש מלחמה" - רצה לומר יודע הוא טכסיסי המלחמה ויבין מדעתו שרק עליו מחריש הרעה ופתאום יבואו להחריד את העם אשר עמו והואיל ויבין את זאת לא ילין הוא עם העם במקום אחד
"כי גבורים המה" - ואינם חרדים מהמיית מלחמה עם שהיא פתאום ובלילה
"ומרי נפש המה" - וכל שכן שהמה עתה מרי נפש דואגים על קושי זמנם ויפעלו גבורות כדוב שכול מבניו בהיותו רודף בשדה לחפש אחריהם יטרוף במר נפשו כל הקרוב אליומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ויחרידום פחד פתאום. ב] שדוד שוכב לבטח בין גדודיו באין פחד. ובשניהם לא השכיל ותהי להפך, א] "אתה ידעת את"
<< · מ"ג שמואל ב · יז · ח · >>