מ"ג שמואל ב יד כו
<< · מ"ג שמואל ב · יד · כו · >>
כתיב:
ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך.
מנוקד:
וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ.
עם טעמים:
וּֽבְגַלְּחוֹ֮ אֶת־רֹאשׁוֹ֒ וְֽ֠הָיָ֠ה מִקֵּ֨ץ יָמִ֤ים ׀ לַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר יְגַלֵּ֔חַ כִּי־כָבֵ֥ד עָלָ֖יו וְגִלְּח֑וֹ וְשָׁקַל֙ אֶת־שְׂעַ֣ר רֹאשׁ֔וֹ מָאתַ֥יִם שְׁקָלִ֖ים בְּאֶ֥בֶן הַמֶּֽלֶךְ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ימים" - שנה
"באבן המלך" - במשקל המלך כמו (דברים כה יג)לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן על שם שדרכה להיות מאבן
מצודת דוד
"והיה" - עת גלוחו היה מסוף שנה לסוף שנה
"מאתים" - והיו במשקל מאתים שקליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בשנה, וז"ש "והיה מקץ ימים", דהיינו סוף שנה לימים אשר יגלח, כפי הדין בהכביד שערו מקיל בתער, וז"ש כי כבד עליו וגלחו, ובודאי היה מגלח קרוב למזבח כדין נזיר, ושם היה שוקל שערו והיה משקלו מאתים שקלים, שזה דבר מפליא מאד. בפרט למ"ש במדרש (ראה ירושלמי קדושין פ"א ה"ג) דכל שקלים שבנביאים ליטרין:
<< · מ"ג שמואל ב · יד · כו · >>