מ"ג שמואל ב יד יא
<< · מ"ג שמואל ב · יד · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית [מהרבת] גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר יִזְכָּר נָא הַמֶּלֶךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מהרבית [מֵהַרְבַּת] גֹּאֵל הַדָּם לְשַׁחֵת וְלֹא יַשְׁמִידוּ אֶת בְּנִי וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת בְּנֵךְ אָרְצָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֩אמֶר֩ יִזְכׇּר־נָ֨א הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ מהרבית מֵהַרְבַּ֞ת גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ לְשַׁחֵ֔ת וְלֹ֥א יַשְׁמִ֖ידוּ אֶת־בְּנִ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ חַי־יְהֹוָ֔ה אִם־יִפֹּ֛ל מִשַּׂעֲרַ֥ת בְּנֵ֖ךְ אָֽרְצָה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מהרבת" - ענין גדולה וחשיבות כמו (אסתר א ח)על כל רב ביתו
"גואל הדם" - קרוב הנרצח הרוצה לנקום נקמת דמו נקרא גואל הדם שהוא כאלו נחשב לדם לגאולה
"משערת בנך" - אמר דרך הפלגה כדרך שאומרים הבריות
מצודת דוד
"חי ה'" - הריני נשבע שלא יעשה לו מאומה רע
"יזכר נא המלך וגו'" - כאלו חששה פן כאשר יבוא גואל הדם לפני המלך ולפי רוב גדלו ישא לו המלך פנים ולא ירחם עוד על בנה ולזה אמרה יזכר נא את ה' ולדבק במעשיו מה הוא רחום וגו' מבלי להגדיל לישא פני גואל הדם הבא לשחת ולא ישמידו את בנימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הדם להפר שבועת המלך). ובארה טעם שאלתה, "מהרבת גואל הדם לשחת", שאין זה דומה למצות התורה שהגואל יחם לבבו לנקום דם אחיו מאיש נכרי, ולא כן בזה שגם הרוצח אחיו הוא, ובמה שיהרגנו לא יתקן רק ירבה לשחת, שתחת שיחם לבבו על הריגת אח אחד ירבה לשחת גם השני, ולכן יגזור המלך אומר בכח המלכות "שלא ישמידו את בני:" ואז הפיקה גם שאלתה זאת, "ויאמר חי ה'" וכו'. ובזה השיגה תכלית מבוקשה, בענין אבשלום לבקש שישיבהו המלך, כמו שיבא:
<< · מ"ג שמואל ב · יד · יא · >>