לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב ט ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמואל ב · ט · ב · >>

כתיב:
ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך.

מנוקד:
וּלְבֵית שָׁאוּל עֶבֶד וּשְׁמוֹ צִיבָא וַיִּקְרְאוּ לוֹ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הַאַתָּה צִיבָא וַיֹּאמֶר עַבְדֶּךָ.

עם טעמים:
וּלְבֵ֨ית שָׁא֥וּל עֶ֙בֶד֙ וּשְׁמ֣וֹ צִיבָ֔א וַיִּקְרְאוּ־ל֖וֹ אֶל־דָּוִ֑ד וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֧לֶךְ אֵלָ֛יו הַאַתָּ֥ה צִיבָ֖א וַיֹּ֥אמֶר עַבְדֶּֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עבדך" - רצה לומר אני עבדך הוא ציבא

"עבד" - עבד כנעני היה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולבית שאול עבד". זקן ביתו, קראו לו לדרוש מאתו איה המה. ומ"ש המלך "האתה ציבא", יל"פ ג"כ ששאל אותו אם

הוא עדיין ציבא ר"ל עבד בלתי משוחרר, או נשתחרר מבית שאול, כי המשוחררים שינו את שמם לשם יהדות כדרך הגרים. והשיב "עבדך", שהוא עדן עבד:


<< · מ"ג שמואל ב · ט · ב · >>