לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב טו ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון.

מנוקד:
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיהֹוָה בְּחֶבְרוֹן.

עם טעמים:
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֣לְﬞכָה נָּ֗א וַאֲשַׁלֵּ֛ם אֶת־נִדְרִ֛י אֲשֶׁר־נָדַ֥רְתִּי לַיהֹוָ֖ה בְּחֶבְרֽוֹן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מקץ ארבעים שנה" - ששאלו ישראל מלך משמואל נתגלגל דבר מרד והשפלה במלכות

"אלכה נא" - לחברון

"ואשלם את נדרי" - אמרו רבותינו (סוטה לד ב) להביא כבשים מחברון כי שם היו כבשים שמנים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בחברון" - להקריב על הבמה העומדת בחברון

"ארבעים שנה" - אמרו רבותינו ז"ל (תמורה יד ב) שהוא מזמן אשר שאלו להם מלך ותלה בה כי תחת השאלה באה מרד במלכות ונהרגו מהם ובהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (ז - יג) מה ראה לקשור המרד בחברון? דבר המרגלים הוא דברי סכלות, הלא בתקוע שופר אז יוכלו הם לאמר זאת, ולמה יקדימו שאז יאמרו מלך אבשלום? ומה בצע באמירה זאת? ולמה לקח עמו מאתים איש מירושלים אחר שלא גלה להם סודו? ולמה שלח את אחיתופל מעירו ולאן שלחו? ואיך לא נודע הדבר אל דוד אחר שכבר הודיעו המרגלים זאת בכל שבטי ישראל?: