מ"ג שמואל ב ז כט
<< · מ"ג שמואל ב · ז · כט
כתיב:
ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם.
מנוקד:
וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם.
עם טעמים:
וְעַתָּ֗ה הוֹאֵל֙ וּבָרֵךְ֙ אֶת־בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִֽהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־אַתָּ֞ה אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ דִּבַּ֔רְתָּ וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְעוֹלָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הואיל" - רצה וחפץ כמו (שמות ב כא)ויואל משה
מצודת דוד
"להיות לעולם לפניך" - רצה לומר ברכם במתנת לב טהור ללכת בתורתך בכדי שיהיו ראוים לקבל החסד הגדול הזה
"כי אתה וגו' דברת" - ולא ישוב ריקם ואך אשאל שבית עבדיך יבורך מברכותיך לעולם להיות יראי ה' וחושבי שמו לבל תסור המלוכה בעונם
"ועתה" - רצה לומר והואיל וכן הוא אין צורך מעתה להתפלל עוד על הדבר אולם שאלתי היא הואל נא וברך וכו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
<< · מ"ג שמואל ב · ז · כט