מ"ג שמואל ב ז ה
<< · מ"ג שמואל ב · ז · ה · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר יְהוָה הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ אֶל־עַבְדִּ֣י אֶל־דָּוִ֔ד כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה הַאַתָּ֛ה תִּבְנֶה־לִּ֥י בַ֖יִת לְשִׁבְתִּֽי׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שנשלח עליו, שמ"ש כי לא ישבתי בבית וכו', מה בכך, הלא ידעו שהיא מ"ע לבנות בית המקדש, ויבנה בהכרח בימי מלך אחד? ומה שטען ע"ז אני לקחתיך מן הנוה וכו' ואכריתה את אויביך ועשיתי לך שם, כ"ז לא יחייב שלא יבנה הבית? ולמה עד ועשיתי לך דבר בדרך העבר המהופך לעתיד ואהיה עמך ואכריתה, ומן ועשיתי והלאה דבר בצורת העבר, ולא אמר ואעשה לך שם? ואיך נקשר אל נבואה עתידה ושמתי מקום? ומ"ש ולמן היום אשר צויתי שופטים, באורו קשה. ומ"ש והגיד לך ה', הוא לשון בלתי מיושר, שמשמע שכבר הגיד לו זה. בד"ה מבואר שא"ל ה' לדוד דם לרוב שפכת ומלחמות רבות עשית אתה לא תבנה הבית, ומתי הגיד לו זה? ומדוע לא הזכיר טעם זה פה?:
"האתה תבנה לי בית לשבתי". ר"ל כי אל בנין הבית היית צריך שני תנאים, א] שיהיה מלך בישראל שימלוך מלכות קיימת בלתי מופסקת, ב] שיהיה להם מנוחה החלטית. והנה עד עתה היו להם שופטים שגם הם נבחרו מאת כל ישראל, והיה הבדל בינם ובין המלך במה שהשופט היה רק לפי שעה, ושררותו בלתי נמשך לבניו אחריו, משא"כ המלך שמלכותו ירושה לבניו כמ"ש
<< · מ"ג שמואל ב · ז · ה · >>