מ"ג שמואל ב ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמואל ב · ד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹאוּ הַבַּיִת וְהוּא שֹׁכֵב עַל מִטָּתוֹ בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ וַיַּכֻּהוּ וַיְמִתֻהוּ וַיָּסִירוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּקְחוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה כָּל הַלָּיְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֣אוּ הַבַּ֗יִת וְהֽוּא־שֹׁכֵ֤ב עַל־מִטָּתוֹ֙ בַּחֲדַ֣ר מִשְׁכָּב֔וֹ וַיַּכֻּ֙הוּ֙ וַיְמִתֻ֔הוּ וַיָּסִ֖ירוּ אֶת־רֹאשׁ֑וֹ וַיִּקְחוּ֙ אֶת־רֹאשׁ֔וֹ וַיֵּ֥לְכ֛וּ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָ֖ה כׇּל־הַלָּֽיְלָה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויבאו הבית" - עתה חזר לספר אופן הכאה ואמר בתחלה המיתו אותו ואחר זה כרתו ראשו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויבואו". ר"ל שני הרוצחים האלה שכבר עשו רצח כזה מקדם, הן המה שהרגו את המלך ג"כ באופן זה, "שבאו הבית והוא שוכב על מטתו", (שכאשר חשבו שבעת הצהרים ישכב כן היה), "ויכהו וימיתהו". והנה כ"ז מורה שהיה איש בושת

בטוח, לא פחד שיקום איש עליו, דאל"כ היה מעמיד שומרים ולא היו מניחים לאלה ליכנס עד חדר משכבו:

<< · מ"ג שמואל ב · ד · ז · >>