מ"ג שמואל ב ד א
לא בדוק
מ"ג שמואל ב · ד · א · >>
כתיב:
וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו.
מנוקד:
וַיִּשְׁמַע בֶּן שָׁאוּל כִּי מֵת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן וַיִּרְפּוּ יָדָיו וְכׇל יִשְׂרָאֵל נִבְהָלוּ.
עם טעמים:
וַיִּשְׁמַ֣ע בֶּן־שָׁא֗וּל כִּ֣י מֵ֤ת אַבְנֵר֙ בְּחֶבְר֔וֹן וַיִּרְפּ֖וּ יָדָ֑יו וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל נִבְהָֽלוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וירפו" - מלשון רפיון והוא ענין יאוש
מצודת דוד
"בן שאול" - לפי שכשמת אבנר לא נשאר מי להתחזק עמו במלכותו ועוד לא נשאר בו כח מלכות רק מצד היותו בן שאול המלך לזה לא הזכירו בשמו
"נבהלו" - היות ידעו שלבב אבנר היתה שלם עם דוד וחששו שעם כל זה נהרג בעצתו ופחדו לנפשם שלא ינקום בכולם ובעבור זה לא המליכוהו עד שנהרג איש בושת ועשה דוד שפטים בההורגים ובזה ידעו למפרע שהיה דוד נקי מדמי אבנר ואז באו כולם להמליכומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וכן ההמון בכלל "נבהלו", וכן לא נשאר איש יעמוד במקום אבנר להצביא את העם, כי:
מ"ג שמואל ב · ד · א · >>