לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב ג לח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויאמר המלך אל עבדיו הלוא תדעו כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל.

מנוקד:
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲבָדָיו הֲלוֹא תֵדְעוּ כִּי שַׂר וְגָדוֹל נָפַל הַיּוֹם הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל.

עם טעמים:
וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲל֣וֹא תֵֽדְע֔וּ כִּֽי־שַׂ֣ר וְגָד֗וֹל נָפַ֛ל הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת דוד

"הלא תדעו" - כי דוד חשב אשר עבדיו יתפלאו על גודל האבל עם שלא הרג אותו לזה אמר הלא מעצמכם תדעו כי שר וגדול נפל וגו' ומהראוי אם כן להרבות האבל

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות (לח - לט) מה רצה במ"ש הלא תדעו וכו', שכבר קונן עליו? ומה רצה במאמר זה בכלל?:

"הלא תדעו". אמר להם הנה עתה תדעו ידיעה ברורה: "כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל". ותרגישו ההפסד הגדול שיגיע לכלל ישראל ע"י מיתתו, ובאר הדבר: