לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב א כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מנשרים קלו" - לעשות רצון בוראם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והנעימים" - ענין אהוב וחביב וערב כמו (משלי ב י)ודעת לנפשך ינעם

"נפרדו" - מלשון פרוד ופרישה 

מצודת דוד

"ובמותם לא נפרדו" - אף אחר מותם לא נפרדו מן האהבה והנעימה כי עד עולם לא תשכח כי רבה היא על כי היו קלים מנשרים וגבורים מאריות ללחום מלחמות ה'

"בחייהם" - עודם בחיים היו נאהבים ונעימים לכל בני אדם רצה לומר מאוד היו מקובלים על הבריות וחביבים בעיני כולם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שאול ויהונתן הנאהבים" וכו'. עד שגם במותם לא נפרדו. ג] גם מצד עצמם היה בהם הקלות כנשרים והגבורה

כאריות, ששני אלה סימני הגבורה והחיל (כמ"ש דה"א יב, ט) ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר: