מ"ג שמואל א כט ג
<< · מ"ג שמואל א · כט · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים הֲלוֹא זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים אוֹ זֶה שָׁנִים וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה מִיּוֹם נָפְלוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶל־שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלוֹא־זֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד ׀ שָׁא֣וּל מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹ־זֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽא־מָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נׇפְל֖וֹ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולא מצאתי וגו'" - רצה לומר מיום שכנו אצלינו הן בהיותו בגת הן בהיותו בערי השדה לא מצאתי בו מאומה רע
"זה ימים" - שישב עמי בגת
"או זה שנים" - שישב בערי השדה
"מה העברים האלה" - רצה לומר מה המה עושים פה
מצודת ציון
"העברים" - כן קרויים ישראל כי בעבר הנהר ישבו אבותיכם
"נפלו" - שכנו כמו (בראשית כה יח)על פני כל אחיו נפלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויאמרו שרי פלשתים". מבואר שעקר התלונה היה שלא ילך כלל עמהם במלחמה וע"ז התרעמו השרים כולם, לא כן אם היה התלונה רק בעבור הכבוד שחלק לו להיות שומר ראש המלך היה ראוי שתצא התלונה מן הסרנים שהם הקרובים אל המלך לשמרו וזה נוגע לכבודם, לא מן כלל השרים. ולפ"ז מה ששאלו השרים "מה העברים האלה", ידע אכיש שמתרעמים שלא יצאו עמהם כלל, כי אין מאמינים בם: "ויאמר אכיש". השיב להם שהוא סומך ובוטח עליהם משני טעמים, א] "הלוא זה דוד עבד שאול", הוא עבד המורד באדוניו, שודאי ינקום בו לעת מצוא. ב] "אשר היה אתי זה ימים או זה שנים", (ר"ל שישב בשדה פלשתים זה ימים, שהוא ימים וארבעה חדשים, או נוכל לחשב מן הפעם הראשון שברח לבדו אל אכיש שמעת ההיא מרד, והיה זה שנים), ומעת ההיא "לא מצאתי בו מאומה", ונוכל לסמוך עליו:
<< · מ"ג שמואל א · כט · ג · >>