מ"ג שמואל א כד טו
<< · מ"ג שמואל א · כד · טו · >>
כתיב:
והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך.
מנוקד:
וְהָיָה יְהֹוָה לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ.
עם טעמים:
וְהָיָ֤ה יְהֹוָה֙ לְדַיָּ֔ן וְשָׁפַ֖ט בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְיֵ֙רֶא֙ וְיָרֵ֣ב אֶת־רִיבִ֔י וְיִשְׁפְּטֵ֖נִי מִיָּדֶֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והיה ה' לדין ושפט". מבואר אצלנו שיש הבדל בין דין ומשפט ובין דיין ושופט, שהדיין והדין מציין טענת הבעלי דינים וקבלת טענותיהם מצד הדיין, והמשפט והשופט יציין גמר הדין ופסק השופט כפי שורת הדין. והכתובים ישמשו עוד בשם ריב, על ריב הבעלי דינים מצד עצמם. אמר דוד ה' יהיה הדיין המקבל את הטענות שאני טוען עליך, וגם שפט ביני וביניך כפי שורת הדין וההלכה. ומפרש, (נגד והיה ה' לדיין) "וירא וירב את ריבי", שהוא יהיה הטוען והרב בעדי: (ונגד ושפט) "וישפטני מידך", יעשה לך כפי שורת הדין:
<< · מ"ג שמואל א · כד · טו · >>