עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַל־תִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁר־יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽי־מִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי׃
"כי אשר יבקש את נפשי" - אדם אחד רודף שנינו במקום שאמלט שם אני תמלט אתה כי במשמרתי תהיה תמיד כך תרגם יונתן ארי מאן דבעי למיקטלי בעי למקטלך ויש עוד לפרש כי אשר יאהבני יאהבך ואשר ישמור את נפשי ישמור את נפשך ויש דוגמא במקרא (משלי כט י) אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו הרי כאן בקשת נפש לטובה
(כג) "שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי". ר"ל בענין הסכנה, אני המסוכן בעצם וראשונה, ואתה במקרה על ידי, "שמי שיבקש את נפשי יבקש את נפשך", ג"כ. אבל אני העקר בסכנה. ובהפך, בענין ההצלה אתה העקר ואני הטפל, "כי משמרת אתה עמדי", הלא ה' ישמר אותך בעצם וראשונה בהיותך כהן ועובד עבודתו, ואגב ישמור גם אותי מצד היותי טפל לך, וא"כ אתה הטפל בסכנה והעקר בהצלה, ולכן אל תירא:
