מ"ג שמואל א יח יא
<< · מ"ג שמואל א · יח · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית וַיֹּאמֶר אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר וַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֤טֶל שָׁאוּל֙ אֶֽת־הַחֲנִ֔ית וַיֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥ה בְדָוִ֖ד וּבַקִּ֑יר וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֛ד מִפָּנָ֖יו פַּעֲמָֽיִם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויטל" - השליך כמו (יונה א ה)ויטילו את הכלים
"ובקיר" - בכותל
מצודת דוד
"פעמים" - שתי פעמים הטיל החנית ונזדמן הדבר שהיה דוד מסבב ונוטה מפניו ולא הכהו
"אכה בדוד ובקיר" - רצה לומר הכאה חזקה עד אשר תחלוף גוף דוד ותכנס עוד בהקירמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויטל". היה רוצה להכותו כבלתי מתכוין אל דוד רק אל הקיר, וכאילו הכהו בשגגה: "ויסב דוד". זה היה בהשגחת ה', כי דוד היו עיניו בכנור ולא ראה מה ששאול עושה, רק ה' הזמין שסב מפניו בלא כוונה. ובזה ראה שאול בחוש כי השגחה פרטית דבוקה עם דוד. ולכן:
<< · מ"ג שמואל א · יח · יא · >>