לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א יח ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויהי שאול עון עוין את דוד מהיום ההוא והלאה.

מנוקד:
וַיְהִי שָׁאוּל עון עוֹיֵן אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה.

עם טעמים:
וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל עון עוֹיֵ֣ן אֶת־דָּוִ֑ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַהֲוָה שָׁאוּל כָּמִין לְדָוִד מִיוֹמָא הַהוּא וּלְהַלָא:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"עוין" - (תרגום) עין רעה

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"עוין" - מלשון עין או הוא מלשון עיון ורצה לומר תמיד היה מעיין ומחשב בו בעין רעה

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ויהי שאול עוין את דוד". נתן עניניו בלבו, בחשבו כי הוא האיש שאמר הנביא ונתנה לרעך הטוב ממך, ולכן התחיל לחשוב עליו מחשבות להרגו. וזה יספר מפה והלאה: