מ"ג שמואל א יח ט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי שאול עון [עוין] את דוד מהיום ההוא והלאה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי שָׁאוּל עון [עוֹיֵן] אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל עון עוֹיֵ֣ן אֶת־דָּוִ֑ד מֵֽהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה׃

וַהֲוָה שָׁאוּל כָּמִין לְדָוִד מִיוֹמָא הַהוּא וּלְהַלָא:

"עוין" - (תרגום) עין רעה

"עוין" - מלשון עין או הוא מלשון עיון ורצה לומר תמיד היה מעיין ומחשב בו בעין רעה

"ויהי שאול עוין את דוד". נתן עניניו בלבו, בחשבו כי הוא האיש שאמר הנביא ונתנה לרעך הטוב ממך, ולכן התחיל לחשוב עליו מחשבות להרגו. וזה יספר מפה והלאה: