לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א יב ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
וישכחו את יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם.

מנוקד:
וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם.

עם טעמים:
וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּמְכֹּ֣ר אֹתָ֡ם בְּיַ֣ד סִֽיסְרָא֩ שַׂר־צְבָ֨א חָצ֜וֹר וּבְיַד־פְּלִשְׁתִּ֗ים וּבְיַד֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בָּֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וימכור" - מסרם וכאלו מכרם 

מצודת דוד

"וילחמו בם" - רצה לומר כי מתחלה לחמו בישראל ולאח"ז מסרם ה' בידם

"וישכחו" - ובבואם לארץ שכחו את ה' ומסרם ביד הגוים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וישכחו". וכן אח"כ ראיתם כי לא סרה השגחת ה' מאתכם, וזאת ראיתם משני צדדים, א] שבעת מריכם תיכף יסר אתכם כאשר ייסר איש את בנו בהשגחת עליו. ב] שבעת

שבתם עדיו תיכף הושיעכם. ועל הצד הא' אומר "וישכחו את ה'", אז תיכף הענישם "וימכר אתם" וכו' "וילחמו בם", ר"ל פעמים מכר אותם בהחלט ביד אויביהם עד ששלטו האויבים עליהם, וזה היה "ביד סיסרא וביד פלשתים" בימי שמשון, שהיו ישראל תחת ידם. ופעמים רק לחמו בם ועדן לא שלטו עליהם, וזה היו פלשתים בימי שמואל שעלו על ישראל למלחמה, "ומלך מואב" בימי יפתח, שאז עברו בני עמון (שהיו מתאחדים עם מואב) את הירדן להלחם בם. ועז"א מלך מואב, שטענתו היה מצד שלקחו מדינת מואב, ומצד שהוא על ארץ מואב (שופטים יא):