מ"ג שמואל א א יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות שמואל א


<< · מ"ג שמואל א א · יג · >>

מקרא

כתיב: וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה

מנוקד: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.

עם טעמים: וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחשבה עלי לשכורה" - שלא היו רגילין להתפלל בלחש

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחשבה עלי לשכורה" - כי כן דרך השכור לנענע בשפתיו ואין אומר ואין דברים

"וחנה" - אבל חנה היתה מדברת על לבה רצה לומר בלחש כאלו מדברת אל לבה ולא היה נשמע לעלי

מצודת ציון

"על לבה" - כמו אל לבה

"נעות" - מלשון נע ונד

"ויחשבה" - חשב אותה