מ"ג שמואל א א יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל א


<< · מ"ג שמואל א א · יג · >>

מקרא

כתיב: וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה

מנוקד: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.

עם טעמים: וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְחַנָה הִיא מְצַלְיָא בְּלִבָּהּ לְחוֹד סִפְוָתָהָא נַיְידָן וְקָלָהּ לָא מִשְׁתְּמָע וְחָשְׁבָהּ עֵלִי כְּאִתְּתָא רַוְיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחשבה עלי לשכורה" - שלא היו רגילין להתפלל בלחש

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחשבה עלי לשכורה" - כי כן דרך השכור לנענע בשפתיו ואין אומר ואין דברים

"וחנה" - אבל חנה היתה מדברת על לבה רצה לומר בלחש כאלו מדברת אל לבה ולא היה נשמע לעלי

מצודת ציון

"על לבה" - כמו אל לבה

"נעות" - מלשון נע ונד

"ויחשבה" - חשב אותה