מ"ג שיר השירים ח יד
<< · מ"ג שיר השירים · ח · יד
כתיב:
ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים.
מנוקד:
בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים.
עם טעמים:
בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יד) והיא ג"כ מתיראה מן השומרים ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי לשוב אלי בכל פעם:
מליצה:
(יד) וכן הרוח אומר אל השם ברח דודי למעון העליון כי אינך מתחבר עמי תמיד מפני החברים הקרובים אלי, שהם המדרגות הקרובים אל החומר ובכ"ז דמה לך לצבי או לעפר השב תמיד אל מקומו ומביט לאחוריו, כן תשוב אלי מעת לעת ומפקודה לפקודה:מדרש רבה
רוקח
דבר אחר, ברח דודי – הוא ברח מן ירושלים לעת החורבן1142. ברח אותיות חרב. ודמה לך לצבי – מה הצבי חוזר למקומו1143, כך יחזור הקב"ה למקומו, וכתיב "שבתי לירושלים ברחמים"1144. על הרי בשמים – בגן עדן1145. דבר אחר, ירושלים1146. הרי בשמים גי' זה ירושלים1147.
<< · מ"ג שיר השירים · ח · יד