מ"ג שיר השירים ג יא
<< · מ"ג שיר השירים · ג · יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צְאֶ֧נָה ׀ וּֽרְאֶ֛ינָה בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה בָּעֲטָרָ֗ה שֶׁעִטְּרָה־לּ֤וֹ אִמּוֹ֙ בְּי֣וֹם חֲתֻנָּת֔וֹ וּבְי֖וֹם שִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ׃
תרגום (כל הפרק)
רש"י
"בעטרה שעטרה לו אמו" - אהל מועד שהוא מעוטר בגוונין תכלת וארגמן ותולעת שני אמר רבי נחוניא שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבו אלעזר ברבי יוסי אי איפשר ששמעת מאביך מהו שעטרה לו אמו אמר לו משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה ביותר לא זז מחבבה עד שקראה בתי שנאמר (תהלים מה) שמעי בת וראי לא זז מחבבה עד שקראה אחותי שנאמר פתחי לי אחותי רעיתי לא זז מחבבה עד שקראה אמי שנאמר (ישעיהו נא) שמעו אלי עמי ולאומי אלי האזינו ולאמי כתיב עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו וכו'
"ביום חתונתו" - יום מתן תורה שעטרוהו להם למלך וקבלו עולו
"וביום שמחת לבו" - זה שמיני למילואים שנתחנך בו המשכן במדברמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יא) "צאינה". ועי"ז מצאה הרעיה תחבולה לשלח את בנות ציון מעליה כי אמרה להן (שיצאו מאתה לראות בעטרה שעטרה אם המלך למלך שלמה ביום חתונתו) את הרעיה (וקרא אותן בשם בנות ציון, כי עתה נתנו לה נערות מבנות הציון היקרות והפרתמים), ובעת יצאו לראות ונפרדו מאתה, בתוך כך נתיחדה עם דודה:
מליצה:
(יא) "צאינה". ועי"ז יכלה הרעיה הקדושה לשלח את בנות ציון שהם כחות החומריות מעליה. בל ישביתו אותה מלהתחבר עם דודה העליון, כי אמרה להן, אתנה בנות ציון, שהם כחות החומר. צאינה, הפרדו מעלי. איש אל יעמוד אתי בהתיחדי עם דודי ב"ה. וראינה במלך שלמה, שגם המלך שהוא היצר במלכותו. הוא מלך שהשלום שלו. כי עתה אין עוד ריב ומלחמה בינו ובין הנפש האלהית. בעטרה שעטרה לו אמו, כי גם אמו שהיא המקור שמשם יצא היצר שהוא החומר וכחותיו. עטרו לו עטרה לחתונה זו שהתחתן עם הרעיה השמיימית להתחבר עמה אהבים. כי גם הגוף וכחותיו יקריב א"ע לאשים על מזבח האהבה כליל לה'. ויתהפך לרוחני בשמעו מצות אלהיו. ובו נתעטר עטרת חתנים שהוא עטרת השכל המעשי שבו יזדווג להכלה הכלולה שהיא הנשמה הקדושה לשמור משמרתה ולעבוד עבודתה. ועי"ז נפרדו מאותה בנות החומר ברצונם והיא התיחדה ע"י עבודתה עם הרוח הקדוש השוכן באפריון:מדרש רבה
צאינה וראינה בנות צייון בנים המצוינים לי: בתגלחת, במילה ובציצית. במלך שלמה במלך שברא בריותיו שלמות. ברא חמה ולבנה על מלאתן, כוכבים ומזלות על מלאתן. בר קפרא אמר: אדם וחוה כבן עשרים שנה נבראו. במלך שלמה במלך שהשלום שלו. דבר אחר: במלך שלמה במלך שהשלים מעשיו לבריותיו. כיצד? השלים האש לאברהם אבינו. השלים החרב ליצחק. השלים המלאך ליעקב. דבר אחר: במלך שלמה במלך שעשה שלום בין בריותיו. תני ר' שמעון בן יוחאי: הרקיע של שלג והחיות של אש הרקיע של שלג, שנאמר: (יחזקאל א') ודמות על ראשי החיה, רקיע כעין הקרח הנורא וגו'. והחיות של אש,שנאמר: (שם) ודמות החיות, מראיהם כגחלי אש. וכתיב: (שם) והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק ולא זה מכבה זה, ולא זה מכבה זה. מיכאל שר של שלג וגבריאל של אש ולא זה מכבה זה ולא זה מזיק זה. אמר רבי אבין: לא סוף דבר בין מלאך למלאך, אלא אפילו בין מלאך אחד שחציו שלג וחציו אש, הקדוש ברוך הוא עושה שלום ביניהן. ואית ליה חמש אפין ואלו הן: וגויתו כתרשיש. ופניו כמראה ברק. ולא זה מזיק זה. כתוב אחד אומר: (תהילים ק"ד) המקרה במים עליותיו. וכתוב אחד אומר: (דברים ד') כי ה' אלוהיך אש אוכלה הוא. וכתיב: (דניאל ז') כרסיה שביבין די נור. ולא זה מזיק זה ולא זה מזיק זה. אמר רבי יוחנן: כתיב: (איוב כ"ה) עושה שלום במרומיו. הרקיע של מים והכוכבים של אש ואינן מזיקין זה לזה. מעולם לא ראתה חמה, פגימתה של לבנה. אמר יעקב דכפר חנין: כתיב: (שם) המשל ופחד עמו. המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל. עמו מהו? עמו מושלמין לו. אמר רבי לוי: אין לך כל מזל ומזל שהוא קודם לחברו בעלייתן. אין לך כל כוכב, שמביט מה למעלה ממנו, אלא מה שלמטה ממנו. כהדין בר נשא דנחית בסולמא ואינו חמי לאחוריו. אף במכות פרעה, עשה הקדוש ברוך הוא שלום. שנאמר: (שמות ט') ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד. רבי יודה ורבי נחמיה ורבנן ר' יודה אמר: צלוחיות של ברד מלאות אש ולא זו מכבה זו ולא זו מכבה זו. אמר ר' חנין: הדא דר' יודה דמייה לההיא פיטרתא דרימונא, דכל הדא פיטרתא, מיתחמיא מלגו. ור' נחמיה אמר: אש וברד פתוכין זה בזה. אמר ר' חנין: הדא דרבי נחמיה דמייה להדא עשאשיתא, דקנדילא מיא ומישחא מערבין כחדא, והיא דלקה ואזלה ולא זה מכבה זה ולא זה מכבה זה. ורבנן אמרי: מיתא ומתקלחא, מיתה ומתקלחא, בשביל לעשות רצון בוראם. אמר רבי אחא: למלך שהיו לו שני לגיונות קשין והיו דבובין זה לזה. כיון שראו שהוקשה מלחמתו של מלך עשו שלום זה עם זה, כדי לעשות מלחמתו של מלך. כך. אש וברד דבובין זה עם זה. כיון שראו מלחמתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהיא מלחמת המצריים, עשו שלום ביניהם ועשו מלחמת הקדוש ברוך הוא, במצרים. הדא הוא דכתיב: ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד נס בתוך נס.
אמר רבי יוחנן: שאל רבי שמעון בר יוחאי את רבי אלעזר ברבי יוסי: אמר לו: אפשר ששמעת מאביך, מהו בעטרה שעטרה לו אמו? אמר לו: הן. אמר לו: היאך? אמר לו: למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה יותר מדאי. והיה קורא אותה בתי! ולא זז מחבבה, עד שקרא אותה אחותי! ולא זז מחבבה, עד שקרא אותה אמי! כך היה מחבב יותר מדאי הקדוש ברוך הוא לישראל וקראן בתי! הדא הוא דכתיב: (תהילים מ"ה) שמעי בת וראי. ולא זז מחבבן, עד שקראן אחותי, שנאמר: (שיר ה') פתחי לי אחותי רעיתי. ולא זז מחבבן, עד שקראן אמי, שנאמר: (ישעיה נ"א) הקשיבו אלי עמי, ולאומי אלי האזינו. וּלְאִמִּי כתיב. עמד רבי שמעון בר יוחאי ונשקו על ראשו ואמר: אלו לא באתי, אלא לשמוע מפיך הטעם הזה דיי. אמר רבי חנינא בר יצחק: חזרנו על כל המקרא כולה ולא מצינו, שעשתה בת שבע עטרה לשלמה בנה. ואת אמרת בעטרה שעטרה לו אמו?! אלא, מה עטרה הזו מקובעת, באבנים טובות ומרגליות, כך היה אהל מועד מצויין בתכלת וארגמן ובתולעת השני ובשש. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: את מוצא בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה: עשה לי משכן! היה לו להעמיד ארבעה קונדסין ולמתוח המשכן עליהם והרי הוא משכן, אבל הקדוש ברוך הוא לא עשה כן, אלא העלה אותו למעלה והראהו אש אדומה, ירוקה, שחורה, לבנה. ואמר לו: עשה לי כזה! אמר לפניו: רבונו של עולם, וכי מניין יש לי אש שחורה אדומה ירוקה ולבנה?! אמר לו: (שמות כ"ה) בתבניתם אשר אתה מראה בהר. אמר רבי אבון: למלך שהיה לו אותונין נאה, אמר לבן ביתו עשה לי כמותה! אמר: אדוני המלך, וכי יכול אני לעשות כמותה?! אמר לו: את בסממניך ואני בכבודי. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: וראה ועשה. אמר לפניו: רבונו של עולם, אלוה אני שאעשה כמותו?! אמר לו: בתבניתם וגו'. רבי ברכיה בשם ר' בצלאל: למלך שנגלה לבן ביתו בלבוש נאה של מרגליטון ואמר לו: עשה לי כמוהו! אמר לו: אדוני המלך וכי יכול אני לעשות כמוהו?! כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: עשה לי משכן! אמר לפניו: רבונו של עולם, יכול אני לעשות כמוהו?! אמר לו: וראה ועשה. אמר לו: יכול אני לעשות כמוהו?! אמר ליה: בתבניתם, כשם שאתה רואה למעלה עשה למטה. עצי שטים העמיד אין כתיב כאן, אלא עומדים, כנתונים באיסטרטיאה של מעלה. ואם את עושה לזה של מעלה, למטה אני מניח סנקליטון שלי של מעלה, ויורד ומצמצם שכינתי ביניכם למטה. כיצד? מה למעלה שרפים עומדים אף למטה עצי שטים עומדים. מה למעלה כוכבים אף למטה כוכבים. אמר רבי חייא בר אבא: מלמד שהיו קרסי זהב נראים במשכן ככוכבים הנראים ברקיע . ביום חתונתו זה סיני כחתנים היו. וביום שמחת לבו אלו דברי תורה. היך מה דאת אמר: (תהילים י"ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. דבר אחר: ביום חתונתו זה אהל מועד. וביום שמחת לבו זה בית העולמים.
<< · מ"ג שיר השירים · ג · יא