מ"ג שופטים כא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שופטים כא · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָעָם נִחָם לְבִנְיָמִן כִּי עָשָׂה יְהוָה פֶּרֶץ בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָעָ֥ם נִחָ֖ם לְבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־עָשָׂ֧ה יְהֹוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְעַמָא אִתְנַחֲמוּ עַל דְבֵית בִּנְיָמִן אֲרֵי עֲבַד יְיָ תַּרְעָתָא בְּשִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"כי עשה ה'" - על ידם עשה ה' פרץ בשבטי ישראל להיות כמעט חסרים שבט אחד

"נחם לבנימן" - נתחרטו על מה שעשו לבנימן

מצודת ציון

"פרץ" - ענין שבירה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעם". ר"ל והגם שכבר סר פחדם שימחה שבט מישראל אחר שמצאו נשים לארבע מאות איש, בכ"ז אחר שבתוך כך נתפייסו עמהם ודברו להם שלום, נחם העם על כלל הדבר, והתחרטו על הנעשה שעי"כ "עשה ה' פרץ בין השבטים" ושנאה ומלחמה. וז"ש "והעם נחם", כי תחלה כתוב וינחמו בני ישראל, שהם ראשי העם וזקניהם וגדוליהם הדורשים טובת הכלל, אבל עתה נחם העם כולו והתחרטו ושבו אליהם לאהבה, ולא רצו ששני מאות האיש הנותרים ימותו ערירים: