מ"ג שופטים יא כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שופטים


<< · מ"ג שופטים יא · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּשֶׁ֣בֶת יִ֠שְׂרָאֵ֠ל בְּחֶשְׁבּ֨וֹן וּבִבְנוֹתֶ֜יהָ וּבְעַרְע֣וֹר וּבִבְנוֹתֶ֗יהָ וּבְכׇל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ עַל־יְדֵ֣י אַרְנ֔וֹן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ לֹֽא־הִצַּלְתֶּ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כַּד יָתֵיב יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכַפְרָנָהָא וּבְעַרְעוֹר וּבְכַפְרָנָהָא וּבְכָל קִרְוַיָא דְעַל תְּחוּמֵי אַרְנוֹן תְּלַת מְאָה שְׁנִין וּמָא דֵין לָא שְׁזַבְתּוּן בְּעִדָנָא הַהִיא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על ידי ארנון" - אצל ארנון שהיו ממואב וידעו שלא היה להם לעבור עליהם שהרי מסיחון כבשום (במדבר כא כד) שלקחם ממלך מואב (שם שם כו)

"שלש מאות שנה" - משכבשו את הארץ בימי יהושוע עד יפתח מכאן יש ללמוד שנות השופטים הנזכרים עד הנה אם שני השעבוד של כל אומה נמנים בתוך ימי השופט אם לאו שנינו בסדר עולם (פרק יב) יהושוע פרנס את ישראל עשרים ושמונה שנה ואין לי מקרא ממי ללמוד עתניאל (לעיל ג יא) ארבעים שנה ושני שעבוד של כושן רשעתים (שם שם ח) בכללם אחריו אהוד (שם שם ל) שמונים שנה שמונה עשרה שנים שעבוד של עגלון (שם שם יד) בתוכם הרי מאה ארבעים ושמונה שנה דבורה (שם ה לא) ארבעים שנה ושני שעבוד יבין (שם ד ג) בתוכם הרי מאה שמונים ושמונה אחריו שבע שנים של שעבוד מדין (שם ו א) וארבעים של גדעון (שם ח כח) ושלש של אבימלך (שם ט כב) הרי מאתים שלשים ושמונה שנים אחריו עשרים ושלש של תולע (שם י ב) ועשרים ושתים של יאיר (שם י ג) אלא שעלתה שנה אחת לשניהם ושמונה עשרה של בני עמון (שם שם ח) עד שלא בא יפתח הרי שלש מאות

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעת ההיא" - במשך הזמן הזה

"ומדוע לא הצלתם" - מיד ישראל

"שלש מאות שנה" - (רצה לומר קרוב לשלש מאות שנה ועיין בחשבון שנות הדורות ("סדר עולם" פרק יב) )

"בשבת ישראל" - רצה לומר בהיות ישראל יושבין בחשבון וגו'

מצודת ציון

"ובבנותיה" - הכפרים הסמוכים לה

"על ידי" - אצל מקומות