מ"ג שופטים ב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שופטים


<< · מ"ג שופטים ב · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּם־אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן־הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר־עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אַף אֲנָא לָא אוֹסִיף לְתָרָכָא אֱנָשׁ מִן קֳדָמֵיהוֹן מִן עַמְמַיָא דִי שְׁבַק יְהוֹשֻׁעַ וּמִית:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר עזב וגו'" - רצה לומר מדעת עזבם במקומם ומת כי לא רצה לגרש כולם בחייו וכמו שאמר הכתוב (שמות כג ל) מעט מעט אגרשנו

"גם אני" - כאשר גמלו אשלם כן גם אני

מצודת ציון

"להוריש" - לגרש

"עזב" - הניח

<< · מ"ג שופטים · ב · כא · >>