מ"ג רות ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות רות


<< · מ"ג רות ב · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵינַ֜יִךְ בַּשָּׂדֶ֤ה אֲשֶׁר־יִקְצֹרוּן֙ וְהָלַ֣כְתְּ אַחֲרֵיהֶ֔ן הֲל֥וֹא צִוִּ֛יתִי אֶת־הַנְּעָרִ֖ים לְבִלְתִּ֣י נׇגְעֵ֑ךְ וְצָמִ֗ת וְהָלַכְתְּ֙ אֶל־הַכֵּלִ֔ים וְשָׁתִ֕ית מֵאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאֲב֖וּן הַנְּעָרִֽים׃

תרגום (כל הפרק)

תְּהֵא מִסְתַּכְּלָא בְחַקְלָא דְּיִחְצְדוּן וּתְהָכִין בָּתְרֵיהוֹן הֲלָא פַקֵּידִית יָת עוּלֵימַיָּא דְּלָא יִקְרְבוּן בִּיךְ וּבְעִדָּן דְּאַתְּ צָהֲיָא לְמַיָּא אִיזִילִי לְמָנַיָּא וּתְהֵא שָׁתְיָא מַיָּא מוֹי דִי מַלְיָין עוּלֵימַיָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצמית והלכת אל הכלים" - ואם תצמאי אל תכלמי מלכת ולשתות מכלי המים אשר ישאבון הנערים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ט) "עיניך", לכן תשים עיניך בשדה אשר יקצורון הנערות, והלכת אחריהן של הנערות ולא תירא שזאת יחר להנערים מה שאת מתרחקת כי הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך, ולא זאת לבד כי וצמית והלכת אל הכלים ר"ל כי מצאנו שדוד אמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער, מבואר שבבור ההוא היו מים טובים מאד ובאשר השער הוא מושב הסנהדרין לא הניחו שם נערות לשאוב מים, והיו הנערים שואבים שם מים לשתיה ויען היה טורח גדול ללכת עד שם לא היו נותנים להעניים מן המים ההם רק מים אחרים ששאבו ממקום קרוב, ואמר לה שהיא תשאב מן המים ששאבו הנערים כי צוה להם שלא ימחו בידה:


 

<< · מ"ג רות · ב · ט · >>