מ"ג רות א כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ן אַל־תִּקְרֶ֥אנָה לִ֖י נׇעֳמִ֑י קְרֶ֤אןָ לִי֙ מָרָ֔א כִּֽי־הֵמַ֥ר שַׁדַּ֛י לִ֖י מְאֹֽד׃
תרגום (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(כ – כב) הלא הם קראו לה נעמי על ענינה הקודם שבעת הצלחתה היתה נעמי וא"כ למה אמרה אל תקראנה לי נעמי, שהגם הוא יצדק לומר שבזמן הקודם היה שמה נעמי, ולמה אל תקראנה למה תקראנה, כי המר שדי ושדי הרע לי שכ"ז כפל לשון, ולמה כפל ותשב נעמי שאין כאן מקומו:
(כ) "ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי", הנה איש שהיה לו עושר גדול שאין כמוהו כעשרו של אחשורוש ואבד כל עשרו ולא נשאר בידו רק אלף זהובים ונאמר עליו שנתדלדל מנכסיו ונעשה עני, לא נוכל לומר זאת רק אם נזכיר ערך עשרו הקודם שלפי העושר הגדול שהיה לו תחלה הוא עתה עני ודל, כי אם לא נזכיר ערך עשרו הקודם הלא איש שיש לו אלף זהובים יקרא בשם עשיר, אבל אם העשיר הגדול הזה אבד כל רכושו עד שלא נשאר בידו אף פרוטה אחת ופת לחם להשקיט רעבונו אז נוכל לכנותו בשם עני ואביון אף שלא נזכיר ערכו הקודם. והנה אנשי העיר בראותם כי באה רגלי היא וכלתה ואין איש אתן לשרת אותן ידעו שאבדו את העושר שהיה להן מקודם, ובכ"ז חשבו שעוד נשאר לה זהב ותכשיטין שאיש אחד מן העם היה שמח בחלקו אם היה לו כן, וע"כ אמרו שסבת המיתם ותמהונם הוא הזאת נעמי, שבזה הזכירו ערכה הקודם, ר"ל שלפי עשרה מקודם הנה ירדה פלאים, ותאמר אליהן הודיעה להם שלא כאשר יחשבו הם שא"א לקראה בשם מרה רק אם יזכירו שמה הקודם שמקדם היתה נקראת נעמי שלפי ערך מה שהיה שמה נעמי ע"ש רוב עשרה ראוי לקראה מרה כי ירדה ממדרגתה, אמרה שא"צ כלל להזכיר מעמדה הקודם כי היא עתה עניה כ"כ עד שלא נשאר בידה מאומה [דהא הוצרכה כלתה ללקט בין העניים] וא"כ תוכלי לקרוא אותי בשם מרה גם אם לא תזכרו כלל מה שמקדם היה שמי נעמי, וז"ש אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרה, ר"ל שתכלו לקרוא לי מרה מבלי שתקראו לי נעמי, ר"ל מבלי שתזכירו שמי וערכי הקודם, כי המר שדי לי מאד, כי הגם