מ"ג קהלת י יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות קהלת


<< · מ"ג קהלת י · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים לֹא יֵדַע הָאָדָם מַה שֶׁיִּהְיֶה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו מִי יַגִּיד לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַסָּכָ֖ל יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים לֹא־יֵדַ֤ע הָאָדָם֙ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֔ה וַאֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והסכל ירבה דברים" - שהיה מתפאר בעצמו שהיה יודע דעת עליון

"כי לא ידע האדם מה שיהיה" - לו לאחר זמן שהרי הלך ליטול שכרו במדין ולא ידע שיפול בחרב ולפי פשוטו הסכל ירבה דברים גוזר ואומר מחר אעשה כן לפלוני ואינו יודע מה יהיה מחר

"ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו" - כלומר לא סוף דבר שאינו יודע מה יהיה לאחר זמן אלא אף ההווה עכשיו מאחריו שלא כנגד עיניו אלא מאחורי ערפו מרחוק צריך הוא שיהא מי יגיד לו

<< · מ"ג קהלת · י · יד · >>