לדלג לתוכן

מ"ג קהלת יב ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג קהלת · יב · ז · >>

כתיב:
וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

מנוקד:
וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.

עם טעמים:
וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישב העפר וגו'" - מבבל באו לבבל חזרו "והרוח תשוב" - זו רוח הקדש שכיון שנסתלקה רוח הקדש גלו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

" וישוב" - לא ישאר בגוף כי אם העצמות גם הם ישובו עפר:


"והרוח תשוב" - זה הפסוק יכחיש האומרים שהרוח היא המקרה כי המקרה לא ישוב:

<< · מ"ג קהלת · יב · ז · >>