מ"ג קהלת יב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות קהלת


<< · מ"ג קהלת יב · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישב העפר וגו'" - מבבל באו לבבל חזרו

"והרוח תשוב" - זו רוח הקדש שכיון שנסתלקה רוח הקדש גלו

<< · מ"ג קהלת · יב · ז · >>