מ"ג קהלת ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות קהלת


<< · מ"ג קהלת ח · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁוֹמֵ֣ר מִצְוָ֔ה לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועת ומשפט ידע לב חכם" - החכם יודע שיש עת קבוע לפקודת רשעים ומשפטים יש לפני הקב"ה שסופו להפרע מהם משפט יוסטיצ"א בלע"ז והיא הפורענות

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ה) שומר מצוה לא ידע דבר רע - כי לא יבא לו ברוב:

ועת ומשפט ידע לב חכם - יש מפרשים עת במקום הזה כמו חכמה ויאמרו כי כמוהו לעות את יעף דבר ביד איש עתי יודעי העתים יודעי בינה לעתי' וזה איננו נכון כי פירוש לעותאת יעף לשום לו עת והוא יעיר בבקר בבקר ואיש עתי שיהי' מזומן ללכת לאותה העת ולא יתעכב או יהיה פירושו שמנהגו ללכת בכל עת בשנה למדבר הנזכר וענינו כמו רגיל ויודעי בינהלעתים כבר פירשו רז"ל שהיו מחשבי עוברי השנים ויודעי' העתים הם אנשי המזלות, פי' אחר שומר מצוה לא ירצה לדעת דבר רע, וענין עת ומשפט דבק עם הפסוק שלאחריו:

<< · מ"ג קהלת · ח · ה · >>