מ"ג עזרא ו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות עזרא


<< · מ"ג עזרא ו · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומני שים טעם די כל אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על דנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כׇל־אֱנָ֗שׁ דִּ֤י יְהַשְׁנֵא֙ פִּתְגָמָ֣א דְנָ֔ה יִתְנְסַ֥ח אָע֙ מִן־בַּיְתֵ֔הּ וּזְקִ֖יף יִתְמְחֵ֣א עֲלֹ֑הִי וּבַיְתֵ֛הּ נְוָל֥וּ יִתְעֲבֵ֖ד עַל־דְּנָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומני שים טעם" - וממני שים צווי ושימת דבר אשר כל אדם אשר ישנה דבר זה

"יתנסח" - יחרב עציו מביתו שיחרב ביתו יתנסח כמו ונסחתם מעל האדמה (דברים כ"ח)

"וזקיף יתמחא עלוהי" - ועץ לתלותו יהא גבוה עליו שיתלה על העץ

"וביתה נולו יתעבד" - וביתו יעשה אשפה על כך נולו ענין טינוף ומחראות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא)" ומני שים טעם", גם הפקודה הזאת היא ממני [כי לא נמצאת בפקודה הראשונה של כורש] שמי שישנה דבר זה יעקרו עץ מביתו וממנו יעשה עץ לתלותו עליו על פתח ביתו וביתו יהיה למחראות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומני" - וממני הושם גזרת אומר אשר כל איש אשר ישנה הדבר הזה

"יתנסח" - עונשו יהיה אשר יעקר עץ מן ביתו ולתלותו בו יושם ויותן עליו והוא מדרך איום ואזהרה יתירה שיהיה נתלה על העץ אשר יעקר מביתו

"וביתה" - וביתו יושם למקום נוול ואשפה בעבור זאת

מצודת ציון

"יתנסח" - ענין עקירה כמו בית גאים יסח ה' (משלי ט"ו)

"וזקיף" - הוא העץ שתולין עליו ובדרז"ל דאית ליה זקיפתא וכו' זקיף ביניתא (בבא מציעא נ"ט)

"יתמחא" - יושם ובדרז"ל המחיהו אצל חנוני (שם קי"א)

<< · מ"ג עזרא · ו · יא · >>