לדלג לתוכן

מ"ג עזרא ד ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג עזרא · ד · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥ה חֲדָ֖ה עַל־יְרוּשְׁלֶ֑ם לְאַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖א כְּנֵֽמָא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רחום בעל טעם" - רחום היה מזכיר ובעל דברים לסדר המכתב

"ושמשי ספרא" - ושמשי היה סופר הוא שמשי בנו של המן וכן דרך המקרא להזכיר סופר ומזכיר שניהם ביחד לפי שהם זקוקים זה לזה הא' מסדר ומזכירו והסופר כותב שנאמר (מלכים א ד') אליחרף ואחיה בני שישא סופרים יהושפט בן אחילוד המזכיר ובמקום אחר נאמר ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' (שם ב י"ח) ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר

"כתבו אגרא" - הללו שניהם רחום ושמשי כתבו האגרת כאשר צוה אליהם מתרדת וטבאל וכולם היו מיושבים בערי שומרון

"על ירושלים" - על אודות בנין ב"ה אשר בירושלים

"כנמא" - כאשר נאמר והוא דוגמת לשון גמרא כדבעינן למימר קמן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בעל טעם" - ענינו היודע מיטב הדבור במליצה נאותה וכן וטעם זקנים יקח (איוב י"ב)

"אגרא" - כן יקרא כתב השלוח על שם שמאוסף בו דברים הרבה והוא מלשון אוגר בקיץ (משלי י)

"כנמא" - ענין אמירה וכן וינאמו נאם (ירמיהו כ"ג

מצודת דוד

"בעל טעם" - היודע לסדר דברי הכתב במליצה נאותה

"ספרא" - היודע לאמן ידו בכתיבה

"כתבו" - הם כתבו אגרת אחת להלשין על ירושלים רחום היה המסדר ושמשי היה הכותב

"כנמא" - ר"ל דברי האגרת היה כאשר נאמר למטה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח) "רחום" ואז "רחום בעל טעם ושמשי ספרא" שהם היו המעתיקים והיו נאמנים למלך שלא יעשו זיוף במלאכתם עשו מרמה בהעתקתם, ותחת שהכותבים כתבו תלונתם על בנין הבית העתיקו המה את הכתב שטנה על בנין ירושלים, וז"ש "כתבו אגרא חדא על ירושלם", שהם כתבו שהיהודים בונים ומבצרים את ירושלים, ובכ"ז היה זה באופן שגם אם יודע למלך שהדבר שקר שלא בנו את חומת ירושלים רק את הבית, לא היו יכולים להעניש לא את הכותבים ולא את המעתיקים כמו שית' בפסוק י"ב, והם "כתבו לארתחששתא מלכא כנמא" כאשר נאמר, והנה היה מחקי המלך ששני השרים שנתמנו להעתיק הם כתבו שמם בראש המכתב, [כי מידם יבקש המלך אם נעשה איזה זיוף ומרמה בהעתקה] ואח"כ כתבו שמות הכותבים והמבקשים, [כי מידם יבוקש אם כתבו איזה שקר בגוף המכתב, וגם שידע המלך מי המבקש], וזאת נכתב על המכתב, כמו שהיום יחתמו שמם תחת המכתב, אולם תחת שהיה להם להזכיר שמות הכותבים בשלם מתרדת טבאל וחבריהם, כתבו הם שמכתב זה יצא מכל העמים אשר בעבר הנהר שאז ישים המלך על לבו כי לא דבר רק הוא והוא דבר הנוגע לכל העמים אשר במדינתו, וע"ז כתבו.

 

<< · מ"ג עזרא · ד · ח · >>