מ"ג עזרא ד ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥ה חֲדָ֖ה עַל־יְרוּשְׁלֶ֑ם לְאַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖א כְּנֵֽמָא׃
רש"י
"ושמשי ספרא" - ושמשי היה סופר הוא שמשי בנו של המן וכן דרך המקרא להזכיר סופר ומזכיר שניהם ביחד לפי שהם זקוקים זה לזה הא' מסדר ומזכירו והסופר כותב שנאמר (מלכים א ד') אליחרף ואחיה בני שישא סופרים יהושפט בן אחילוד המזכיר ובמקום אחר נאמר ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' (שם ב י"ח) ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר
"כתבו אגרא" - הללו שניהם רחום ושמשי כתבו האגרת כאשר צוה אליהם מתרדת וטבאל וכולם היו מיושבים בערי שומרון
"על ירושלים" - על אודות בנין ב"ה אשר בירושלים
"כנמא" - כאשר נאמר והוא דוגמת לשון גמרא כדבעינן למימר קמןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בעל טעם" - היודע לסדר דברי הכתב במליצה נאותה
"ספרא" - היודע לאמן ידו בכתיבה
"כתבו" - הם כתבו אגרת אחת להלשין על ירושלים רחום היה המסדר ושמשי היה הכותב
"כנמא" - ר"ל דברי האגרת היה כאשר נאמר למטה
מצודת ציון
"בעל טעם" - ענינו היודע מיטב הדבור במליצה נאותה וכן וטעם זקנים יקח (איוב י"ב)
"אגרא" - כן יקרא כתב השלוח על שם שמאוסף בו דברים הרבה והוא מלשון אוגר בקיץ (משלי י)
"כנמא" - ענין אמירה וכן וינאמו נאם (ירמיהו כ"ג)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •