מ"ג נחמיה יג כב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמְרָה לַלְוִיִּם אֲשֶׁר יִהְיוּ מִטַּהֲרִים וּבָאִים שֹׁמְרִים הַשְּׁעָרִים לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת גַּם זֹאת זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי וְחוּסָה עָלַי כְּרֹב חַסְדֶּךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמְרָ֣ה לַלְוִיִּ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִֽהְי֤וּ מִֽטַּהֲרִים֙ וּבָאִים֙ שֹׁמְרִ֣ים הַשְּׁעָרִ֔ים לְקַדֵּ֖שׁ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת גַּם־זֹאת֙ זׇכְרָה־לִּ֣י אֱלֹהַ֔י וְח֥וּסָה עָלַ֖י כְּרֹ֥ב חַסְדֶּֽךָ׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וחוסה" - ענין חמלה כמו אתה חסת על הקיקיון (יונה ד')
מצודת דוד
"אשר יהיו מטהרים" - רצה לומר שימהרו לטבול ולטהר עצמן ויהיו באים ושומרים את השערים בעוד יום וזהו
"לקדש את יום השבת" - רצה לומר שלא יבאו משקדש היום כי לא לכבוד יחשב לשבת לבא משתחשך (כי כל המשמרות היו מתחדשות משבת לשבת כמ"ש בדברי הימים (א כד)
"גם זאת" - גם הטובה הזאת זכרה לי לזכות
"כרוב חסדך" - גם גמול מעשה הטוב לחסד יחשב וכמ"ש מי הקדמני ואשלם (איוב מ"א)