מ"ג נחמיה ד ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב [ונשב] כלנו אל החומה איש אל מלאכתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אוֹיְבֵינוּ כִּי נוֹדַע לָנוּ וַיָּפֶר הָאֱלֹהִים אֶת עֲצָתָם ונשוב [וַנָּשָׁב] כֻּלָּנוּ אֶל הַחוֹמָה אִישׁ אֶל מְלַאכְתּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁר־שָׁמְע֤וּ אוֹיְבֵ֙ינוּ֙ כִּי־נ֣וֹדַֽע לָ֔נוּ וַיָּ֥פֶר הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־עֲצָתָ֑ם ונשוב וַנָּ֤שׇׁב כֻּלָּ֙נוּ֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה אִ֖ישׁ אֶל־מְלַאכְתּֽוֹ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נודע לנו" - אשר המה רוצים לבוא עלינו פתאום ונשמרים אנו מהם
"ויפר וגו'" - כי לא באו מעתה להלחם ולהשבית הבנין
"ונשב" - אחר אשר שמענו כי חדלו לבוא שבנו אל החומה לעשות המלאכה