מ"ג נחמיה ד ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים אֶצְלָם וַיֹּאמְרוּ לָנוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּ עָלֵינוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁר־בָּ֣אוּ הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים אֶצְלָ֑ם וַיֹּ֤אמְרוּ לָ֙נוּ֙ עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים מִכׇּל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶׁר־תָּשׁ֥וּבוּ עָלֵֽינוּ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"היושבים אצלם" - בערי הצרים והיו הם נכנעים להם
"ויאמרו לנו" - היהודים ההם התרו וזרזו אותנו עשר פעמים וכה אמרו התקבצו מכל המקומות שאתם מפוזרים בהם אשר כולכם תשובו עלינו למלחמה (כי גם היהודים ההם בע"כ באו עם הצרים לארוב על הבונים אבל גילו מצפון הדבר לאנשי ירושלים להיות נשמרים מהם)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ד) השאלות (ד - ו) הפסוקים האלה מוקשים מאד?:
"ויאמר יהודה", אנשי יהודה אמרו שצריכים להשבית כעת בנין החומה מפני שני דברים א] "שכשל כח הסבל", [ר"ל איש סבל כמו שבעים אלף איש סבל דה"ב ב'], "והעפר הרבה", וכ"ז שהסבלים לא פנו את העפר "לא נוכל לבנות בחומה:"
(ו) "ויהי," גם זאת ספור אנשי יהודה שספרו מאין נודע להם זאת, כי "כאשר בא" לירושלים, "היהודים היושבים אצלם" הגרים בערי צרי יהודה, "ויאמרו לנו עשר פעמים", אמרו לנו דבר זה לא פעם אחד (שנאמר שהוא דבר בדוי) כי אמרו זה פעמים הרבה, ולא ממקום אחד (שנאמר שרק מקצת מהצרים חושבים עלינו רעה), "רק מכל המקומות", בענין שזה מוסכם מכל שכני יהודה הרעים בכלל, "אשר תשובו עלינו" זה דבור יהודה איש לאחיו, ור"ל א"א שתפוצו איש מעל אחיו לבנות בחומה רק צריכים אתם כולכם לשוב ולנוח מבנין החומה ולהתחבר אלינו, שנעמוד במקום אחד ערוכים למלחמה נגד הצר אחר שידענו בודאי שיפול עלינו, וגם שהיהודים שבאו לשם גלו להם המקום המיוחד שמשם יפול האויב עליהם, וע"כ צריכים הם לעמוד במקום הזה מוכן למלחמה: