מ"ג נחמיה ג לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ג · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לִפְנֵי אֶחָיו וְחֵיל שֹׁמְרוֹן וַיֹּאמֶר מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים עֹשִׂים הֲיַעַזְבוּ לָהֶם הֲיִזְבָּחוּ הַיְכַלּוּ בַיּוֹם הַיְחַיּוּ אֶת הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר ׀ לִפְנֵ֣י אֶחָ֗יו וְחֵיל֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וַיֹּ֕אמֶר מָ֛ה הַיְּהוּדִ֥ים הָאֲמֵלָלִ֖ים עֹשִׂ֑ים הֲיַעַזְב֨וּ לָהֶ֤ם הֲיִזְבָּ֙חוּ֙ הַיְכַלּ֣וּ בַיּ֔וֹם הַיְחַיּ֧וּ אֶת־הָאֲבָנִ֛ים מֵעֲרֵמ֥וֹת הֶעָפָ֖ר וְהֵ֥מָּה שְׂרוּפֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפני אחיו וחיל שומרון" - לפני חביריו וחיל שומרון שהיו צרי יהודה

"מה היהודים" - מדוע היהודים כך הם עושים

"האמללים" - ענין חלשות ורפיון

"היעזבו להם" - וכי הם סבורים אשר יעזבו ויניחו להם העובדי כוכבים לבנות

"היזבחו" - אם יזבחו להם את זבחיהם תמיד כמו שהם סבורים

"היכלו ביום" - אם יכלו וישלימו מלאכתם אשר התחילו ביום א' לומר שלא יניחום העובדי כוכבים לגמור את בניינם

"היחיו" - אם יחיו ויתקנו ויחזירו האבנים לקדמתן להיות קשות וחזקות מן העפר

"מערמות" - ענין חמרים ותלים

"והמה שרופות" - והאבנים היו שרופות ונעשית עפר כך היו מלעיגים ומתלוצצים על בנין החומה שהיו בונין מן האבנים שרופות שנפלו לארץ מן האש כאשר נשרפה ירושלים

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה וגו'" - רצה לומר מה תועלת במעשיהם

"היעזבו" - וכי יחזקו את החומה לעצמם במלוי העפר כאומר וכי יש חזוק מה אל החומה

"היזבחו" - וכי יזבחו זבחי שמחה במלאות הבנין כאומר וכי בנין חלוש כזה ראוי לשמוח בו

"היכלו ביום" - וכי ישלימו הבנין ביום אשר יחשבו להשלימו כי דבריו היה בעת החילם לבנותו וכאומר הלא בוני החומה מועטים המה ומתי ישלימו הבנין

"היחיו" - וכי יוכלו לחזק את האבנים אשר המה לקוחים מערמות העפר הנעשים מצרורות אבני החומה הנפולה

"והמה" - הלא האבנים האלה המה שרופות באש וחוזק מה להם

מצודת ציון

"האמללים" - הנכרתים וחלושים כמו כי אמלל אני (תהלים ו')

"היעזבו" - מלשון מעזיבה והוא מלוי העפר לחזוק

"היחיו" - ענין רפואה כמו עד חיותם (יהושע ה') ובא בדרך השאלה וכמו שכתוב כי עלתה ארוכה לחומת וכו' (לקמן ד')

"מערמות" - ענין גל ותל וכן ויתנו ערמות ערמות (דברי הימים ב ל"א)

<< · מ"ג נחמיה · ג · לד · >>