מ"ג נחמיה ג ל
לא בדוק
כתיב:
אחרי אחריו החזיק חנניה בן שלמיה וחנון בן צלף הששי מדה שני אחריו החזיק משלם בן ברכיה נגד נשכתו.
מנוקד:
אחרי אַחֲרָיו הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶן שֶׁלֶמְיָה וְחָנוּן בֶּן צָלָף הַשִּׁשִּׁי מִדָּה שֵׁנִי אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה נֶגֶד נִשְׁכָּתוֹ.
עם טעמים:
אחרי אַחֲרָ֨יו הֶחֱזִ֜יק חֲנַנְיָ֣ה בֶן־שֶׁלֶמְיָ֗ה וְחָנ֧וּן בֶּן־צָלָ֛ף הַשִּׁשִּׁ֖י מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑י אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק מְשֻׁלָּם֙ בֶּן־בֶּ֣רֶכְיָ֔ה נֶ֖גֶד נִשְׁכָּתֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"מדה שני" - כמו שנית
"נשכתו" - כמו לשכתו לשכה אחת היתה לו שם סמוך לחומהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הששי" - בן הששי של צלף
"נשכתו" - כמו לשכתו כי דטלנ"ת מתחלף