עם טעמים:
יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישׁ֑וֹ וַ֝עֲמָל֗וֹ לֹ֣א יִזְכׇּר־עֽוֹד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
(ו-ז) "תנו שכר לאובד, ישתה וישכח רישו", השכר המשכר אין ראוי רק לאובד כדי שיטרף דעתו לגמרי וישכח רישו, כמו היוצאים למיתה שהיו משכרים אותו שתטרף דעתו, "ויין למרי נפש" להם יתנו יין המשמח את הלב כדי "שעמלו לא יזכר עוד":
