מ"ג משלי כט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי כט · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּרְב֣וֹת צַ֭דִּיקִים יִשְׂמַ֣ח הָעָ֑ם
  וּבִמְשֹׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע יֵאָ֥נַֽח עָֽם׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברבות צדיקים". בשררת הצדיקים ישמח העם כי הם אוהבים המונהגי' מהם וישתדלו בתקונ' לפי מה שאפשר עם שמצדם יהיו מושגחים מהש"י והפך זה כלו במשול רשע והענין מבואר:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברבות צדיקים ישמח העם" - כי:

  • יתנהגו בצדק ובמשפט,
  • ויוקל עֻלָּם,
  • ויהיה שלוה בארמנותם,
  • וברכת ה' עליהם.

"ובמשול רשע ייאנח עם" - כי:

  • יכביד עֻלָּם,
  • ואין משפט וצדק במדינה,
  • ומארת ה' בביתם.

ואמר ברבות צדיקים ובמשול רשע,

כי הצדיק:

  • אינו מושל, שהממשלה היא ביד חזקה,
  • וכן אינו מנהיג לבדו, רק מתייעץ, וכולם ינחו את העם על מי מנוחות, והצדיקים מתרבים אז, אם בכמות, אם בריבוי וגדולה.

אבל הרשע:

  • מושל ביד חזקה,
  • והוא לבדו, כי לא ישא פני איש.
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברבות" - בעת גדלו הצדיקים ומושלים בעם, אז ישמחו, כי בעבורם יהיו מושגחים מה'.

מצודת ציון

"ברבות" - ענין גדולה, כמו (ירמיהו מא): "ורבי המלך".

"יאנח" - מלשון אנחה.

<< · מ"ג משלי · כט · ב · >>