לדלג לתוכן

מ"ג משלי ז ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ז · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁמֹ֣ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵ֑ה
  וְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֶֽיךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותורתי כאישון עיניך" - שחור של עין שהוא דומה לחשך כמו אישון לילה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמור מצותי וחיה". מצות התורה ותשיג החיים הנצחיים ושמור תורתי כשמרך אישון עיניך ולא די לך במצות שתשמרם בלבך אבל צריך וגו':  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כאישון" - הוא בת העין, ובעבור קטנות צורת האיש הנראה בה קרוי אישון, כמו (שמואל ב יג): "האמינון אחיך", שבאה תוספות הנו"ן להקטינו ולהשפילו. 

מצודת דוד

"וחיה" - בעבורם תחיה.

"ותורתי" - מוסב על מלת שמור, לומר: שמור תורתי כאישון עיניך.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמור מצותי וחיה", המצוה יעשה אותם האדם וחי בהם, והתורה היא מאור העינים שתראה לו הדרך שבו ילך, וע"כ "שמור תורתי כאישון עיניך", שכמו שישמור אדם אישון עיניו בל יתעור, כן צריך לשמור את התורה שהוא העין השכלי שבו יראה אור:  

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב) שמור מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך. בת העין נקראת כן לפי שנראית בה צורת איש. ולפי שהצורה הנראית בעין קטנה אמר אישון, ותוספת להקטין כמו (ש״ב י״ג כ׳) "האמינון אחיך", הוסיף בו יו״ד להקטינו, וכן (ויקרא טז, לא) "שבת שבתון", שבת אומר על יום השבת מערב עד ערב, ושבתון על התוספת.[1] או נקראת אישון, לפי שהיא שחורה כמו (לקמן כתוב ט׳) "באישון לילה". והנגיד ז"ל כתב: נקראת אישון, שבה תהיה השינה:

<< · מ"ג משלי · ז · ב · >>


  1. ^ עיין ספר השרשים לרד״ק ש׳ איש.