"שמור מצותי וחיה", המצוה יעשה אותם האדם וחי בהם, והתורה היא מאור העינים שתראה לו הדרך שבו ילך, וע"כ "שמור תורתי כאישון עיניך", שכמו שישמור אדם אישון עיניו בל יתעור, כן צריך לשמור את התורה שהוא העין השכלי שבו יראה אור:
(ב)שמור מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך. בת העין נקראת כן לפי שנראית בה צורת איש. ולפי שהצורה הנראית בעין קטנה אמר אישון, ותוספת להקטין כמו (ש״ב י״ג כ׳) "האמינון אחיך", הוסיף בו יו״ד להקטינו, וכן (ויקרא טז, לא) "שבת שבתון", שבת אומר על יום השבת מערב עד ערב, ושבתון על התוספת.[1] או נקראת אישון, לפי שהיא שחורה כמו (לקמן כתוב ט׳) "באישון לילה". והנגיד ז"ל כתב: נקראת אישון, שבה תהיה השינה:
