מ"ג מלכים ב י כ

מקרא

כתיב:
ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל ויקראו.

מנוקד:
וַיֹּאמֶר יֵהוּא קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל וַיִּקְרָאוּ.

עם טעמים:
וַיֹּ֣אמֶר יֵה֗וּא קַדְּשׁ֧וּ עֲצָרָ֛ה לַבַּ֖עַל וַיִּקְרָֽאוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"קדשו עצרה" - הכריזו אסיפה להיות נעצרים לבית הבעל

"ויאמר". צוה להם שיקדשו עצרה לבעל, היינו שיקבעו יום מועד בשבילו ויהיה היום ההוא מקודש ואסור במלאכה, וכן עשו "ויקראו" יום חג ועצרה לבעל: