מ"ג מלכים ב יח כז
<< · מ"ג מלכים ב · יח · כז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליהם רב שקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם [צואתם] ולשתות את שיניהם [מימי רגליהם] עמכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב שָׁקֵה הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם [צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם רַבְשָׁקֵ֗ה הַעַ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת־צוֹאָתָ֗ם חריהם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־[מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם] שניהם עִמָּכֶֽם׃
רש"י
"חוריהם" - רעי היוצא דרך חור פי הטבעת ורבותינו פירשו (מגילה כה ב) לכנותם לשון נאה צואתם
"מימי שניהם" - צואה לחה שיני דכרכשא דקיימא אתלת שיני או לשון גלל שבא על ידי לעיסת השיניםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עמכם" - רצה לומר גם הם גם אתם
"לאכול" - להזהירם כי יבאו במצור ומעקת רעבון וצמאון יוכרחו לאכול צואה ולשתות מי רגלים
"העל אדוניך" - וכי רק אל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר דברי
מצודת ציון
"העל" - כמו האל
"חוריהם" - מלשון חור ונקב ורצה לומר צואה היוצאת מנקב פי הטבעת
"שיניהם" - הוא מי רגלים והוא קרוב מלשון שתן
<< · מ"ג מלכים ב · יח · כז · >>