לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב יח ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל וימרד במלך אשור ולא עבדו.

מנוקד:
וְהָיָה יְהֹוָה עִמּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ.

עם טעמים:
וְהָיָ֤ה יְהֹוָה֙ עִמּ֔וֹ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֖א יַשְׂכִּ֑יל וַיִּמְרֹ֥ד בְּמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר וְלֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישכיל" - יצליח

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ישכיל" - יצליח כי המצליח נראה הוא להבריות כאילו עושה מעשיו בהשכל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והיה ה' עמו". כמו שדבק בה' כן היה ה' עמו, ועי"כ השכיל בכל דרכיו ע"י עזר אלוה. ותחת שבימי אחז גבר עליו מלך ישראל והוצרך להיות עבד לאשור כדי שיושיעהו מידו, ופלשתים פשטו בארץ יהודה, היה הכל בהפך, הוא מרד במלך אשור: